שלטי הגיבורים על עירובין יד:

לשון ריא"ז טעה ועירב לב' רוחות שילך מקצת היום לרוח זה ומקצת היום לרוח זה או אמר לעבדיו צאו ועירבו עלי אנה שתרצו שיהי' בידי להתרחק מן העיר בשבת יותר מאלפים אמה והאחד עירב עליו לצד צפון והאחד עירב עליו לצד דרום הואיל ואין שביתתו מסוימה לא קנה אחד מהם ושביתתו כבני עירו כמבואר בקונטרס הראיות:

אבל לא כל אדם יכול לומר שביתתי במקום פלוני שלא התירו חכמים דבר זה אלא למי שבא בדרך שהוא נחשב כעני שאינו מצוי בביתו לערב במזונו אבל מי שמצוי בביתו אינו יכול לומר שביתתי למקום פלוני אלא שולח שם עירובו או יוצא שם ברגלו בין אם הוא עני בין אם הוא עשיר כמבואר בקונטרס הראיו':

לשון ריא"ז מי שיצא מעיר ללכת אל עיר אחרת הרחוקה מעירו עד ד' אלפים אמה שיכול לילך שם בשבת ע"י עירוב וכשבא לילך בע"ש החזירו חבירו אף על פי שלא יצא אלא כל שהוא ואפי' ירד מסולם ביתו מעלה אחת על דעת לילך לאותה העיר הרי זה כמי שהחזיק בדרך ויכול לומר שביתתי במקום פלוני הרי הוא כמי שאמר הואיל והיה מכיר בתוך התחום המסוים ודעתו לילך באותו מקום הרי גומר בלבו לקנות שם שביתה ולמחר משכים והולך והוא שהתחיל לצאת על דעת לילך באותה העיר אבל אם יצא על דעת לילך לקנות שביתה בסוף התחום ה"ז לא קנה שביתה עד שילך ברגליו וכן אם לא החזירו חבירו אלא חזר הוא מאליו או שלא התחיל לצאת כל עיקר אע"פ שחבירו החזירו אינו יכול לומר שביתתי במקום פלוני עד שילך ויקנה שם שביתה ברגליו או שישלח שם עירובו כמבואר בקונטרס הראיות: