שלטי הגיבורים על חולין כה.

הרא"ש והטור כתבו שאם הפרים ע"ג קרקע טעון שחיטה ראויה וכל שפוסל בשאר שחיטות פוסל בו כגון שהייה חלדה וכו' אבל כל שאר טרפות שבעולם אינו פוסל בו אפילו נטרפה קודם ששחטה ואינה יכולה לחיות והרי היא טרפה לפנינו יכול לשוחטה ואין טעון בדיקה כלל ועיקר והרשב"א כתב והביא דבריו הר"ן דבשחיטה נמי אפי' החליד או דרס כשרה ודעת סמ"ג לאוין קל"ו הוא כן דאין טרפות פוסל בו כלל ועיקר אך לא הזכיר דבר מהשחיטה אם פסלות השחיטה פוסלים בשחיטתו או לאו ומיי' בחבורו לא הזכיר דבר מזה אך בפי' המשניות כתב וז"ל בן ט' חי שמותר לאוכלו בלא שחיטה אין חלבו ודמו מותר אצל חכמים ודע שא"צ בדיקה ר"ל שאין טרפות מפסידתו לפי שהוא אצלנו כשחוט אע"פ שהוא חי עכ"ל. ר' יהודה ממגנצא עשה מעשה והצריך שחיט' בהפריס ע"ג קרקע וכ"כ רבינו יהודה משפירה ורבינו שמריה קבל מרבו מר' אליעזר בן רבינו משולם בן רב שרירא גאון אביי רב האי גאון עשה שני מעשים התיר לבשל היין לכתחילה לשתותו עם עובד כוכבים וגם בני פקועות היו לו ולא שחט אחד מהם אלא המית שניהם בקופיץ בין קרניהם והאכילום בחופה ואין משם ראיה להתיר בלא שחיטה דשאני התם דחופה הוא ותמיהי אינשי כההיא דאביי דאמר הכל מודים בקלוט בן פקוע שהוא מותר בלא שחיטה דמתוך שתמהין על קליטתן קול יוצא עליו שהוא בן פקוע ולא אתי לאחלופי. מא"ז: