שלטי הגיבורים על חולין כא.

רבינו חננאל פי' שאין להתירו בסימן אחד אלא שקרקבנו נקלף אבל אם אינו נקלף אפי' יש לו זפק ואצבע יתירה טמא ומיי' כתב דאין זה סימן טהרה שיהיה מאלו הג' סימני טהרה שהוא טהור אלא שכתב א' בשם הגאונים שמסורת בידיהם שאין מורין להתיר עוף הבא בסימן אחד אא"כ היה אותו הסימן שיקלף קרקבנו בידו אבל אם אינו נקלף בידו אע"פ שיש לו זפק ואצבע יתירה טמא וסמ"ג האריך מאד בזה וכתב שכמה עופות טמאים בדקו הגאונים ולא מצאו הדברים כך וכתב שהסימן האחד שאנו סומכין עליו להתיר הוא הזפק ואם הוא ספק אם דורס אם לאו לפי שיטת רש"י כאשר העלה הר"ן אם יש לו ג' סימני טהרה בגופו אסור כיון שאין ידוע אם דורס אם לאו שיש לחוש שמא מכ"ד עופות טמאים הוא כיון שאינו בקי בהן וכן אם יש לו ב' סימני טהרה אע"פ שאינו אותו של עורב יש לחוש לעורב ולמיניו וטמא. היה לו אחד סימן טהרה בגופו או אינו דורס טהור. ומיהו בסוף השמועה כתב רש"י שאין לסמוך ולאכול שום עוף אלא במסורת שמסרו לנו אבותינו שיש לחוש שמא דורס ולפי שיטה אחרת שכתב הר"ן כל עוף שיש לו ג' סימני טהרה בגופו אע"פ שאינו יודע אם דורס אם לאו טהור וא"צ בדיקה עוד לדריסה. בא בסימן אחד בגופו ואינו יודע אם דורס אם לאו טמא וכן נראין דברי הטור ולזה הסכימו רוב הפוסקים דכל עוף שיש לו בגופו ג' סימני טהרה א"צ לבדוק עוד אם הוא דורס אם לאו דודאי אינו דורס והרז"ה כתב דקבלה בידו מאבותיו דכל עוף שחרטומו רחב או שיש לו כף הרגלים כרגלי האווז בידוע שאינו דורס ולזה הסכימו הרשב"א והרא"ש ועוד יש דעות אחרות באלו הסימנין כמו שכתב הר"ן וסמ"ג ומרדכי ובדורות אלו נהגו להחמיר כרש"י: