שלטי הגיבורים על ברכות א:

כ' רב פלטוי הקורא ק"ש קודם שראה ג' כוכבים אם נתכוון לכך לא יצא ידי חובתו ויחזור ויקרא ויתפלל ואם לא נתכוין לכך וטעה והתפלל אל יחזור ויתפלל שאלו לרבינו האי צבור שמקדימים לקרות להתפלל קודם צאת הכוכבים איזה עדיף לצלויי בהדייהו ולהניח ק"ש עד צאת הכוכבים או להמתין עד צאת הכוכבים ולהתפלל ביחיד כדי לסמוך גאולה לתפלה והשיב מוטב שיתפלל עמהם כדי שיתפלל בצבור אם הוא מפלג המנחה ולמעלה וימתין לקרות ק"ש עד זמנה:

תוספות וסמ"ג עשין י"ח פליגי על זה בשם ר"ת ז"ל ואמרו דק"ש של בית הכנסת הוא העיקר שקורין אותה בברכותיה ומה שאנו קורין אותה קודם צאת הכוכבים משום דקי"ל כרבי יהודה דאמר זמן תפלתהמנחה עד פלג המנחה ה"ה נמי לעני ק"ש דמשם ואילך היאן זמנה וכן כתב מרדכי בשם ראבי"ה ז"ל ורבינו משה מיימון וטור ורב פלטוי ורב עמרם ורש"י ז"ל אזלי בשיטת רבינו: לשון ריא"ז והצבור פעמים קוראים מבעוד יום קודם צאת הכוכבים מפני טורח צבור וכל אחד יוצא אחר כן בקריאת שמע שקורא על מטתו אחר צאת הכוכבים וכך הוא שיטת המורה ושיטת רבינו חננאל ומורי זקני הרב אומר שאין ראוי לקרות ק"ש בברכותיה קודם צאת הכוכבים כלל והרי הוא כמברך ברכה לבטלה ושיטת תלמוד א"י היא כדברי המורה ורבינו חננאל ועליו הם סומכים וכן נראה בעיני גם שיטת התלמוד שלנו וכן עיקר כמבואר בקונטרס הראיות עכ"ל: וכתב הרא"ש ז"ל ולא נהירא לי מה שהביא ר"ת ז"ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה דתפלות כנגד תמידין תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק"ש לאו זמן שכיבה הוא ומרב דצלי של שבת בע"ש אינה ראיה דלמא כריב"ל ס"ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמא היה קורא אחר צאת הכוכבים ונראה לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים שמקדימים שעת הק"ש לצאת הכוכבים ואע"ג דלית הלכתא כרבי אליעזר לגבי רבי יהושע ולא כרבי מאיר לגבי ר' יהודה מכל מקום בתפלה הקילו וגם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואילו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים היה כל אחד ואחד הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מיכן ולא היו מתפללין בצבור לפיכך נהגו העם לקרות ק"ש ולהתפלל קודם צאת הכוכבים וסמכו על הני תנאי כדפרישית אע"ג דלכתחלה אין לקרות ק"ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתני' וכרבי יהושע דפליג אדר"א בברייתא עכ"ל: לענין ברכה בק"ש שעל המטה כ' רב עמרם שצריך לברך עליה אשר קדשנו במצותיו וצונו על ק"ש דס"ל כרבינו דק"ש שעל המטה עיקר ובהגהות אשר"י העתקה מן התוס' מי שקורא ק"ש על מטתו אין צריך לברך וגם אין צריך לומר אלא פרשה ראשונה ועוד ק"ש שעל המטה היא מפני המזיקין ואין לברך על דבר שנתקן משום סכנה וכן על נטילת מים אחרונים אין מברכין על כך ע"כ: