שלטי הגיבורים על בבא בתרא פב
Shiltei HaGiborim on Bava Basra 82b (Shiltei HaGiborim on Bava Batra 82b) · שלטי הגיבורים על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →שאלה בעובד כוכבים שרצה ללות מישראל חמשה זקוקין מטבע ישן ואמר לו ישראל מטבע ישן אין לי אבל אמצא לך שולחני ישראל ושמו שמעון שיקחם ומידי יבקשם ואתנם לו ונתרצה העובד כוכבים ונתן משכונות לראובן מכ"ה דינר והלכו שניהם אצל השולחני ואמר לו ראובן לשמעון השולחני קח מן העובד כוכבים הזה ה' זקוקים בכ"ב דינר וחצי ואני אתנם לך ומידי תבקשם: תשובה תחלה יש לחקור אם העובד כוכבים קונה וקונין ממנו בכסף או במשיכה לבד וי"א שאין העובד כוכבים קונה אלא במשיכה מדאמרי' בבכורות פרק הלוקח עובר פרתו בתחלה וא"ת והא אמרי' פ"ק דקדושין גבי עבד נקנה בכסף אשכחן עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הואיל וכל קנינו בכסף משמע דבכסף קונה תרגמה ר"ת דהכי פי' תינח עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הואיל וכל קנינו של עובד כוכבים לגבי עבד עברי א"א לו אלא בכסף דעובד כוכבים אינו קונה בשטר דשטר מהיכא גמרי לה מהאמה העבריה אמה העבריה ליתא לעובד כוכבים דלאו בר יעוד הוא ועוד דאין מיחדין לו את הערוה. וגם בחזקה אינו קונה ומה שאמרו גביה חזקה היינו במלחמה וכדכתיב וישב ממנו שבי אבל בחזקת קנין כגון הנעילו והלבישו לא וי"א דעובד כוכבים קונה בשניהם וכמו שכתבתי פ' השוכר ולפי סברא זו שוין עובד כוכבים זה בשקבל המעות מיד שמעון ונתחייב לו בה' זקוקים ואע"פ שאין לו אם אין לזה יש לזה והרבה מוכרין יש בשוק וכדתניא יצא השער פוסקים אע"פ שאין לזה יש לזה ואע"פ שקבל ממנו פחות מדמי פסק השער שבשוק אין בכך כלום דלא נאמרו דברים אלא בישראל ומשום רבית שהרי למקנה ממש אפי' לישראל קני היכא דליכא משום אגר נטר לי כדאמרי' האי מאן דיהיב זוזי אקירא וקא אזלי ד' בזוזא בשוקא ואמר ליה אנא יהיבנא ה' והמתן עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח שרי אבל אם לית ליה אסר משום דאגר נטר לי אבל בעובד כוכבים שרי מכיון שנתחייב עובד כוכבים בקבלת המעות נתחייב ישראל הערב או הקבלן בשעת מתן מעות כמוהו ואפי' לסברא ראשונה דאמרי' דעובד כוכבים אינו קונה בכסף אלא במשיכה נראין הדברים כיון דבדיניהם בזמן הזה קונין זה מזה בכסף אף אנן מינייהו נמי קונין בכסף כדיניהם ולא תהא אלא שנהגו הנהגה מלתא ואפי' ישראל בישראל וכדאיתא פ' איזהו נשך האי סיתומת' קניא ובאתרא דנהיגי למקנה ממש קני וכ"ש בנדון שבפנינו שהרי אמרו אם אתה יכול לחייבו בדיניהם חייבנו ואפשר נמי דאמר רב אשי רמות רוחא הוא דנקיטא בהו תלה הענין בגסות הרוח ולא במנהג משמע שאם היה מנהג קבוע ודאי לא היה מצריך רב להנהו שבוית' להקדיש וליטול דמים ואותם שאמרו שם ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בבהמתו בדיניהם דמשמע דבתר דינא דאורייתא שדינן להו דלמא התם במקום שאין שם מנהג ידוע ומה שכתבת דדמי כתוספת שנתוספו על הכ"ד דינר וחצי אין לחייב את הקבלן עליהם מאחר שלא קנו מידו ודמי התוספת כערב דלאחר מתן מעות דמי ובעי קנין ולהכי קרו ליה רבית שהוא דבר נוסף ומחודש ולאחר מתן מעות קרינן ביה לא ירדתי לסוף דעתך בזה כי בקבלת המעות של מוכר זה נתחייבו המוכר והערב בכל שאם אין אתה אומר כן אף המוכר לא יתחייב בתוספת אלא ודאי המוכר מתחייב הוי בקבלת המעות ואף הקבלן מתחייב באותה נתינה בכל מה שנתחייב המוכר שעל אמונתו נתן לו והרי הם כאילו קבלו שניהם ממש המעות מיד שמעון זה הלוקח וזה א"צ לפנים. ועוד כתבת כי אין ללשון ערבות רגלים בפועל שאין בו לא שום לוה ולא שום משתעבד גם בזו לא ירדתי לסוף דעתך כי בנדון זה הרי יש חיוב ומשועבד הוא העובד כוכבים המוכר אלא שתנאי היה ביניהם ששמעון זה יכנס תחתיו ויתחייב בחיובו ועוד מצינו ערבות במקום שאין שם מתחייב ולא משתעבד כההיא דתן מנה לפלוני ואתקדש אני לך מקודשת מדין ערב ושם אין מתחייב באותו מנה שתקרא היא ערב ושתקנה עצמה ואף כשת"ל דה"ק מקודשת מדין ערב שמשתעבד בממון שאינו נהנה ממנו מ"מ אי איתא דערב בענין זה משתעבד אילו היה מן האפשר למצוא לו דרך בכענין זה אף זו לא היתה מקודשת מדין ערב שהרי לא מצינו ערב משתעבד בכענינה וקרא נמי מסייעני אנכי אערבנו מידי תבקשנו והוה ס"ד למילף בפ' גט פשוט דערב משתעבד והתם מהו חייב ומהו ישתעבד שיהא יהודה ערב בשבילו וא"ת ששאר אחין הנם כבעלי חוב והוא כערב זה דבר שפתים: תשובה לרב אלפס ישראל שהיה ערב לחבירו בשביל עובד כוכבים וערב נטל משכון מהעובד כוכבים ונתנו למלוה ובא לו אצל הערב בע"ש ביה"ש וא"ל היה ערב בשבילי לזה שאני חייב לו שיחזיר לי משכוני שאני צריך לו ואמר לו הערב כבר נכנס שבת ואיני עושה שום ערבות פייסו העובד כוכבים לערב עד שאמר למלוה הרי אני כמו שהייתי והחזיר המלוה לעובד כוכבים משכונו לאחר זמן תבעו המלוה לערב טען כשאמרתי הריני כמו שהייתי לא היה בדעתי כקודם שבא המשכון לידך אלא כמו שהייתי לאחר שבא המשכון לידך שלא הייתי משועבד לך וראיה לדבר שכבר ראית סרבנותי כנגד העובד כוכבים מלהכנס ערב בשבילו ותליתי הדבר באיסור שבת הדין עם הערב שהיה לו למלוה לפרש ערבותו ואעפ"כ חייב הערב לסייע להוציא החוב מיד עובד כוכבים: