עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשלטי הגיבורים על בבא בתרא

שלטי הגיבורים על בבא בתרא לח:

Shiltei HaGiborim on Bava Basra 38b (Shiltei HaGiborim on Bava Batra 38b) · שלטי הגיבורים על בבא בתרא · free full Hebrew text

Open in the reader →

כתב ריא"ז ומז"ה כתב שאין הספינה נקנית במשיכה אלא ביבשה ולא במים לפי שאינה נחה על פני המים ואין משיכתה משיכה וכבר ביארתי בקונטרס הראיות שאף במים משיכתה משיכה:

כתב סמ"ק דמההיא דפ"ק דמציעא גבי תפס במוסירה יש ללמוד שקנין מסירה צריך מיד ליד אפס מהא דאמר הכא בפירקין לך חזק וקנה משמע שא"צ יד ליד במסירה ואין צריך אלא דעת אחרת מקנה ודוקא בספינה שיש טורח במשיכתה מועלת מסירה אבל בדברים אחרים צריך משיכה ומסירה דאותיות היינו משיכה ופי' ר"י דלהכי קורהו מסירה לפי שאין מועיל כלום קנין משיכה שלהם אלא ע"י דעת מקנה לאפוקי שטר דנכסי הגר וכן כתבו התוס' כמ"ש הטור ח"מ סי' ס"ו בשמם באורך ע"ש ואם בא לקנות הספינה במשיכה צריך שימשוך כולה שיחזיר סופה למקום שהיה ראשה וכתב הרא"ש דיש אומרים דהכי נמי בשאר המטלטלין צריך שימשוך את כולו ונראה דדוקא ספינה צריך למשוך כולה וכן בעלי חיים איכא מ"ד דצריך שתהלך מלא קומתה משום דכי משיך לה כל דהוא אזלא ממילא להכי אין משיכת כל דהוא דידהו חשוב משיכה אבל משיכת כל שאר המטלטלין שהמשיכתם מכח אדם המושכן משיכה כל דהוא דידהו חשיב משיכה וכתב הר"י די"א דספינה אינה נקנית במשיכה אלא כדרך משיכתה כגון שמונחת במים או ברקק מים שהיא בסימטא ובחצר שאינו של שניהם אבל אם היא ביבשה אינו קונה עד שיגביהנה וכתב מיי' דספינה שיש בה טורח במשיכה לא הצריכוהו אלא מסירה וכן כל כיוצא בזה ואם א"ל המוכר לך משוך וקנה לא קנה עד שימשכנה כולה כיון שמקפיד המוכר שלא יקנה אלא במשיכה וכ"כ הרמ"ה ז"ל שכל המטלטלין ניקנין במסירה אלא שחלק היכא דלא מסר ליה מקנה לקונה מידו לידו אלא א"ל חזק וקנה ואזיל ותפש בה אפי' שלא בפניו אי נמי תפש בה בפניו לאחר דארצי מוכר לאקנויי ליה כה"ג אמר מידי דבר משיכה הוא אינו נקנה במסירה אבל היכא דמסר ליה מקנה גופיה לקונה מידו לידו כדי לאקנויי קנה אפי' במסירה ולדעת התוס' דלעיל הסכים הרא"ש דלא מקני במסירה אלא ספינה ובעלי חיים:

כתב הרא"ש בתשובה ראובן שנתן לשמעון כל נכסיו במתנת בריא מטלטלי אגב מקרקעי בקנין ואע"ג דשטרי בכלל נכסי אינון לא קנאם אע"פ שהיו השטרות בבית ראובן והקנה לשמעון כל נכסיו ונמצא שקנה הבית שהשטרות בתוכה ויש כאן כתיבה וחצרו דהוי כמסירה אפ"ה לא קנה השטרות כיון שלא כתב לו קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה. ואם כתב שטר מכירה קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה ומסר לידו אלא ששטר הנמכר לא היה מטי אצלו וקנו מידו שמכר לו שטר פלוני כתב הראב"ד שקנה דחליפין הן במקום מסירה דכמו ששאר מטלטלין נקנין בחליפין כן גופו של שטר נקנה בחליפין והכתיבה לקנות שעבוד שבו והרמב"ן ז"ל כתב שאינו מועיל אא"כ ימסור לו גופו של שטר ושטר העשוי בערכאות של עובדי כוכבים ושטר של כתב ידו נקנים ג"כ בכתיבה ומסירה ולא אמרי' דלחשביה כמלוה על פה שאינה נקנית אלא במעמד שלשתן דשטר העשוי בערכאות של עובדי כוכבים אם עשוי כתקונו גובין בו אפי' ממשעבדי וכתב ידו נהי דלא חשיב כשטר לגבות בו ממשעבדי גובין בו מבני חרי ובשטר משכונא איכא פלוגתא ה"ר יוסף אבן מגא"ש כתב שדינו כשאר מלוה כיון שיכול לסלקו במעות וצריך כתיבה ומסירה והגאונים כתבו דמסירה בעלמא בלא כתיבה לא קניא אבל כתיבה קניא בלא מסירה דכיון שהחזיק בקרקע וכתב לו קני לך וכו' קנה אע"פ שלא מסר לו שטר המשכונא ודוקא במשכונא מוחזקת אבל אינה מוחזקת הויא כשאר מלוה אבל שטר החוב שעל המשכון של מטלטלין כיון שמוסר לו החוב ומסר לו המטלטלין אע"פ שלא מסר לו השטר קנה החוב שעליו במשיכת המשכון: כתב ריא"ז ראובן שיש לו שטר על שמעון שחייב ליתן לו כך וכך ורוצה להקנותו ללוי ומסרו לתוך ידו דבר זה מחלוקת בין גאונים הוא ובגירסות הספרים יש אומר שהיא קונה במסירת השטר לתוך ידו שאותיות נקנות במסירה כשאר החפצים הקטנים שאדם מוסרם לתוך ידו של חבירו ומסירתן היא הגבהתן וכן היא שיטת מז"ה וי"א שאין אותיות נקנות במסירה לפי שאין גופן ממון ואינן אלא לראיה שבהם ולא קנה עד שיכתוב עליו שטר אחר ויאמר קנה לך האי שטרא וכל שעבודא דאית ביה ואם מסר ולא כתב או כתב לו ולא מסר לא קנה עד שימסור לו השטר שרוצה להקנותו ויכתוב עליו שטר בענין זה ולזה דעתי נוטה כמבואר בקונט' הראיות ואם הקנו לו השטר אגב קרקע כיון שהחזיק בקרקע קנה השטר בכל מקום שהוא ונראה בעיני שאם כתוב בשטר ששיעבד הלוה עצמו למלוה ולכל מי שיבא עליו בשטר זה יכול לגבות ממנו כל מי שיבא עליו בשטר זה ואם בא עליו בשטר זה אדם שלא היה בעולם בשעת השעבוד אינו יכול לגבות ממנו כלום שאין אדם יכול לשעבד עצמו למי שלא בא לעולם כמבואר בפ"א דגיטין. הנותן שדהו במתנה לחבירו ואמר לעדים זכו בשדה זו לצורך פלוני וזכו בו או בקנין או בחזקה ואח"כ אמר להם כתבו לו שטר אחריות וכתבו לו שטר בלא קנין ה"ז יכול לחזור בשטר עד שלא יגיע ליד המקבל אבל אינו יכול לחזור בשדה שכבר זכו בו והרי השדה קנויה לו בלא אחריות כמבואר בקונט' הראיות: