שבלי הלקט, הלכות שמחות ג

דין יום שמת בו תלמיד חכם שראוי להתענות בו.

ירושלמי הרואה תלמיד חכם שמת כרואה ספר תורה שנשרף אמר רב אבהו יבא עלי אם טעמתי כלום כל אותו היום ר' יונה הוה בצור שמע דדמך בריה דר' אבהו ואע"ג דאכל גוביא ושתא מיא אסקיא צום כל ההוא יומא נראה להוכיח מיכן שיום שנפטר בו ת"ח ראוי להתענות בו ביום: