שביבי אש ו

שביבי אש סמיכת התורה ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: רש"י. ולכל היד החזקה שקבל את התורה בלוחות בידיו. לעיני כל ישראל: שנשאו לבו לשבר את הלוחות לעיניהם. בראשית ברא בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו

בין האותות והמופתים אשר חכמים יגידו ואשר מצאו אנשי חיל בידיהם להוכיח כי זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, תורת אל חי הוא מימינו אש דת למו, לטרוף בהם זרוע אפיקורס אשר יאמר כי משה בחכמתו הרבה הכינה וגם חקרה. זאת הנשקפה כמו שחר! עת נתבונן בכל מדינה ומדינה בדתיהם וחוקותיהם אז נראה כי לפי ערך דעת האנשים השוכנים שמה ורוח בנתם, לפיהם יורו למו מלכיהם ושופטיהם חוקים ומשפטים להוליך אותם בהם סדרים, ולכל עם ועם למקומו וארצו לפי דעתו ותבונתו הרחבה יצוו למו מצות וחוקים ישרים ש ויושב הארץ הוא לבדו ישאף לרוח חיים ויצעד הלאה לעומת ההשכלה הנאורה, ויצא מחוקק מבין רגליו ויחדש למו משפטים חדשים לבקרים, תמימים וישרים לפי ערכו הרם ודעתו הנשגבה, ואל אשר יהי' רוח האנשים ללכת שמה יוליכם מחוקקיהם ושריהם: ועם נבון וחכם כמו יושבי ארץ צרפת הישרים בלבותם השואפים לרוח היום רוח חכמה ודעת, חופשה נתן להם משפטי צדק ודרור ומתהלכים המה בהם סדרים אין פרץ ואין צווחה. הן דרכיהם דרכי נועם וכל נתיבותיהם שלום: וגוי עז פנים עם נבל ולא חכם כמו בני רוסיה שוכני גיא צלמות, את אלה מי יכול לנחותם במעגלי צדק ומשפטי חופש כי מורדי אור המה וכשול יכשלו להפך הקערה על פיה, להם נכונו משפטים לפי ערכם ודעתם ולפי אשר יוכלו שאת

לא כן התהלך משה את אבותינו כי לא לפי משאת נפשם בעת ההוא צוה להם מורשה ולא בעת נאורה באמונה ותבונה! כי בטרם תבא אליהם המילדת וילדו להם חוקים ותורות רמים ונשגבים עד מאוד. הלא כענבים במדבר היו אבותינו כתאינה בקיץ טרם בכרה! בדורות קדם הולכי חושך ולא אור אשר עבדו את ההרים וזובחי אדם עגלים ישקון. עת אשר קטן יעקב ודל מאוד בימי צאתם מארץ מצרים אשר עבדו שם את הבעלים ויתמכרו לכל תועבה, אם