שמות רבה ז
Shemos Rabbah 7 (Shemot Rabbah 7) · שמות רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל הדא, הוא דכתיב (משלי יד, כג): בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור. בכל הדברים שאדם נושא ונותן בהם דברי תורה, הוא נוטל עליהן שכר. יכול אף בדברי בטלה כן? תלמוד לומר: ודבר שפתים אך למחסור. אתה מוצא לא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורין, אלא עשר שנים, מפני שהוציא דבה על עשרת אחיו, ועל ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ, יד): כי אם זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה, ניתוסף לו עוד שתי שנים, שנאמר (שם מא, א): ויהי מקץ שנתים ימים. וכן אתה מוצא במשה, בתחלה היה ראוי הדיבור להתיחד עליו בפני עצמו, ועל ידי שאמר (שמות ד, יג): שלח נא ביד תשלח, נאמר לו ( שם שם, יד): הלא אהרן אחיך הלוי. ואף כאן (שם ו, יב): הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו' והיה ראוי ליעשות כל הנסים על ידו, ובשביל זה, נתייחד הדיבור עליו ועל אהרן, שנאמר: וידבר ה' אל משה ואל אהרן:
הדא הוא דכתיב (איוב לג, כט): הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. שלש פעמים ממתין לאדם, שאם עשה תשובה מוטב, ואם לאו הוא מגלגל עליו את הראשונות. וכן אתה מוצא, כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה: (שמות ג, י): לכה ואשלחך אל פרעה, אמר תחלה (שם ד, א): והן לא יאמינו לי. ואחר כך אמר (שם שם, י): לא איש דברים אנכי. ואחר כך אמר (שם שם, יג): שלח נא ביד תשלח. הרי שלש פעמים, וכיון שלא חזר בדבריו ואמר (שם ו, יב): הן בני ישראל לא שמעו אלי, נתייחד הדיבור על אהרן עמו, הדא הוא דכתיב: וידבר ה' אל משה ואל אהרן:
ויצום אל בני ישראל וגו' - אמר להם הקדוש ברוך הוא: בני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם, שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים. ואל פרעה מלך מצרים, להוציא את בני ישראל מארץ מצרים אמר להן הקדוש ברוך הוא: היו נוהגין בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אף על פי שאני צריך לעשות בו את הדין. וכן עשה משה, שנאמר (שמות יא, ח): וירדו כל עבדיך אלה אלי, לא אמר עליו אלא על עבדיו, אף על פי שהיה לו לומר: אתם ומלככם, הוא בעצמו, שנאמר (שם יב, ל): ויקם פרעה לילה, ולכך לא פרסם אותו, כדי לחלוק כבוד למלכות. רבי יעקב אומר: מהו ויצום? אמר להם הקדוש ברוך הוא: שתפו הראשים שביניהן עמכם, שכך אתה מוצא כתוב אחריו: אלה ראשי בית אבותם:
דבר אחר: אל פרעה מלך מצרים אמר רבי לוי: משל למלך, שהיה לו פרדס ונטע בו אילני סרק ואילני מאכל. אמרו לו עבדיו: מה הנאה יש לך באילני סרק הללו? אמר להם: כשם שאני צריך לאילני מאכל, כך אני צריך לאילני סרק, שאלולי אילני סרק מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות וכבשונות! לכך נאמר אל בני ישראל ואל פרעה, כשם שקילוסו של הקדוש ברוך הוא עולה לו מגן עדן, מפי הצדיקים, כך עולה מגיהנם, מפי הרשעים, שנאמר (תהלים פד, ז): עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו. מהו מעין ישיתוהו? שמורידין דמעות כמעיינות, עד שמצננין את גיהנם בדמעותיהן, ומשם הקילוס עולה, שנאמר ( שם שם, שם): גם ברכות יעטה מורה. מה הם אומרים אמר? רבי יוחנן, יפה אמרת, יפה דנת, יפה טהרת, יפה טמאת, יפה חייבת, יפה למדת, יפה הורית, ועתידה גן עדן להיות צועקת ואומרת: תן לי צדיקים אין לי עסק ברשעים, שנאמר (שם לא, ז): שנאתי השומרים הבלי שוא. ולמי אני מבקשת? לאותן, שהיו בטוחים על שמך, שנאמר (שם שם, שם): ואני אל ה' בטחתי. ועתידה גיהנם להיות צועקת ואומרת: אין לי עסק בצדיקים. ולמי אני מבקשת? לרשעים, להבלי שוא, לאותן פועלי השוא. והקדוש ברוך הוא אומר: תנו לזה צדיקים ולזה רשעים, שנאמר (משלי ל, טו): לעלוקה שתי בנות:
אלה ראשי בית אבותם - (מפורש בשיר השירים רבה): ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב, ממשמע שנאמר בת עמינדב, איני יודע שהיא אחות נחשון?! אלא ללמדך, שכל הנושא אשה צריך שיבדק באחיה. ותנינן, כן רוב בנים דומין לאחי האם. ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל וגו' בת פוטיאל לא נאמר, אלא מבנות פוטיאל, שהיתה אשתו משתי משפחות, משבט יוסף שפטפט ביצרו, ובא מצד אחר מיתרו, שפיטם עגלים לעבודת כוכבים. הוא ואהרן ומשה הם המדברים:
Meforshim on this section
- חידושי הרד״ל על שמות רבה Chidushei HaRadal on Shemos Rabbah
(א) אלא י' שנים כו' ונתוסף לו עוד ב' שנים. כ"ה גם בסע"ר פ"ב ובז"ח חקת (מח"ב) שהיה י"ב שנים בבית האסורין. אבל בפר"א פל"ט איתא רק י' שנים ועיין מש"ש בביאירי בס"ד:
- עץ יוסף על שמות רבה Etz Yosef on Shemos Rabbah
הה"ד בכל עצב יהיה מותר כו'. כונתו לתרץ מאי שנא שכאן כתוב הדבור אל משה ואל אהרן ובכל הדבורים עד כאן נזכר משם לבדו. ולזה דרש שהיה לו כעין עונש על דבור שפתיו:
- מתנות כהונה על שמות רבה Matnot Kehunah on Shemos Rabbah
עשרה שנים. והוא נתעכב שם י"ב שנים צא וחשוב בן י"ז שנה היה כשפירש מאביו ושנה תמימה שמש בבית אדוניו שנאמר ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה דרשו רז"ל ששה חדשים של חורף שעיקר המלאכה בבית וששה חדשים של קיץ שעיקר המלאכה בחוץ בשדה ובן שלשים שנה היה בעמדו לפני…
- פירוש מהרז״ו על שמות רבה Perush Maharzu on Shemos Rabbah
בכל עצב. פשט הכתוב שבכל עמל יהיה יתרון והכתוב אומר מה יתרון לו לאדם בכל עמלו וגו' והם בכ"מ וההכרעה כמ"ש במדרש קהלת בעמלו אין לו יתרון אבל בעמל תורה יש לו יתרון ותחת השמש וכו' אבל למעלה יש לו יתרון ומ"ש כאן בכל עצב וגו' ע"כ בעמל שיהיה מהם ד"ת. ועי' ב"ר פ' פ"ט…
- ידי משה על שמות רבה Yedei Moshe on Shemos Rabbah
לעשות בו את הדין וכו'. פי' שלא תאמר איך אפשר לנהוג בו כבוד כשאומר לו שירד הוא ועבדיו ווי לאותו כבוד מ"מ לא תלה בו אלא בעבדיו וכדקא מפרש ואזיל שכן עשה משה וכו':
- יפה תואר על שמות רבה Yefeh To'ar on Shemos Rabbah
הה"ד בכל עצב יהיה מותר וגו'. משום דק"ל למה לפני זה כתיב וידבר ה' אל משה לאמר בא דבר אל פרעה מלך מצרים. וכן אחר ספור היוחסין נתיחד הדבור למשה לבד וכאן נאמר הדבור לשניהם. ומשני שזה גרם לו מה שאמר ואיך ישמעני פרעה. ומביא לסמך ע"ז מן ודבר שפתים אך למחסור: