שמות רבה לז

ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך - הה"ד (זכריה י): ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה. בא וראה אומות הקדמונים, כשהיו מבקשים להעמיד להם מלך, היו מביאים מכל מקום ומעמידים עליהם, שכן הוא אומר (בראשית לו): וימלוך באדום מדנהבה מבצרה, וכן כלן. אבל ישראל אינו כן אלא, מהם גדוליהם, מהם מלכיהם, מהם כהניהם, מהם נביאיהם, מהם שריהם, שנאמר: ממנו פנה, זו המלך דוד, שנאמר (תהלים קיח): אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. ממנו יתד, זה כהן גדול, שנא' (ישעיה כב): ותקעתיו יתד במקום נאמן, ממנו קשת מלחמה, שנאמר (ד"ה א יב): נושקי קשת מימינים ומשמאילים ממנו יצא כל נוגש יחדיו, אלו סופרי הדיינין. וכן הוא אומר: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו. מהיכן? מתוך בני ישראל. משל למלך, שהיה לו אוהב ובקש למנות קתליקוס, ומנהו על כל בית גנזיו. לאחר ימים בקש לעשות אסטרטיגוס, והיה אותו אוהבו סבור, שמא יעשהו ולא עשאו. אמר לו: לך ומנה אסטרטיגוס! אמר לו: אדוני המלך! מאיזו גינוסיא? אמר לו: מגינוסיא שלך. כך ביקש הקב"ה למנות על מלאכת המשכן, ועשאו למשה גזבר על הדיינין, ועל הכל, וכשבקש לעשות הקב"ה כהן גדול, היה משה סבור שהוא נעשה כ"ג. אמר לו הקב"ה: לך ומנה לי כהן גדול! אמר לפניו: רבון העולם! מאיזה שבט אמנה לך? אמר לו: משבט לוי! אותה השעה שמח משה, אמר: כך שבטי חביב! אמר לו הקב"ה: אהרן אחיך הוא, לכך נאמר: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. רבנן אמרי: כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר, שמש משה בכהונה גדולה. ויש אומרים: לא שמש אלא שבעת ימי המלואים. ר' ברכיה בשם ר' סימון אומר: כל מ' שנה שמש משה בכהונה גדולה, שנא' (שם ה): ובני עמרם אהרן ומשה וכתיב (דברים לג): ומשה איש האלהים:

דבר אחר: ואתה הקרב אליך אמרו: בשעה שירד משה מסיני וראה ישראל באותו מעשה, הביט באהרן והיה מקיש עליו בקורנס, והוא לא נתכוין אלא לעכבם, עד שירד משה, ומשה היה סבור, שהיה אהרן שותף עמהן, והיה בלבו עליו. אמר לו הקב"ה: משה! יודע אני כוונתו של אהרן, היאך היתה לטובה. משל לבן מלכים, שזחה דעתו עליו ונטל את הצפורן לחתור בית אביו. אמר לו פדגוגו: אל תיגע עצמך, תן לי ואני אחתור. הציץ המלך עליו ואמר לו: יודע אני היאך היתה כוונתך, חייך! איני משליט בריה על פלטין שלי, אלא אתה. כך בשעה שאמרו ישראל לאהרן (שמות לב): קום עשה לנו אלהים! אמר להם: פרקו נזמי הזהב. אמר להם: אני כהן, אני אעשה אותו ומקריב לפניו, והוא לא נתעסק אלא לעכבן, עד שיבא משה. אמר לו הקב"ה: אהרן, יודע אני היאך היתה כוונתך, חייך! אין אני משליט על קרבנותיהן של בני אלא אתה, שנאמר: ואתה הקרב אליך. היכן אמר לו הדבר הזה למשה? במשכן. אמר רבי לוי: משל לאוהבו של מלך, קומיס ורפוסא. בקש לעשות סטרטיגוס לא' והודיע לו. אמר לו: אחיך הוא! כך עשה הקב"ה למשה קומיס, (במדבר יב): לא כן עבדי משה, עשאו רפוסא, שנאמר (שמות יח): וישב משה לשפוט את העם. בקש לעשות כ"ג, הודיע לו, אמר לו: אהרן אחיך הוא:

דבר אחר: ואתה הקרב אליך, הה"ד (תהלים סה): אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך. אמר רבי יצחק: משל לאוהבו של מלך, שתיגרו ועשאו פרוטיקאטור, שלא יהא זז מפלטין ואוכל מותריו של מלך. כך אהרן היה שוה לכל ישראל, ועשאו הקב"ה כ"ג, ואמר לו (ויקרא כא): ומן המקדש לא יצא, ואכל מותריו של הקב"ה, שנ': והנותרת מן המנחה:

דבר אחר: ואתה הקרב אליך, הה"ד (תהלים קיט): לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי. כשאמר הקב"ה למשה: ואתה הקרב אליך הרע לו, אמר לו: תורה היתה לי ונתתיה לך, שאלולי היא אבדתי עולמי. משל לחכם, שנטל קרובתו ועשתה עמו י' שנים ולא ילדה. אמר לה: בקשי לי אשה! אמר לה: יכול אני ליטול חוץ מרשותך, אלא שהייתי מבקש ענותנותך. כך אמר הקב"ה למשה: יכול הייתי לעשות לאחיך כ"ג חוץ מדעתך, אלא שהייתי מבקש שתהא גדול עליו. מתוך בני ישראל מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל, ומא"י בחר בבהמ"ק, ומבהמ"ק לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך בחר הקב"ה בישראל, ומישראל לא בחר אלא שבט לוי, ומשבט לוי בחר אהרן, שנאמר (ש"א ב): ובחור אותו מכל שבטי ישראל. תרומה לצד והמעשר לצד, נדב ואביהוא לצד, אלעזר ואיתמר לצד. אלעזר ואיתמר נבחרו, שנאמר: ובחור אותו מכל שבטי ישראל, לכך נאמר (תהלים סה): אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך: