שמונה קבצים א:קב

הדבקות בד' זאת היא התשוקה היותר טבעית באדם בצורה מושכלת והרגשית, שמה שהיא בכל המצוי כולו בצורה אילמת וחרשת, בצורה כחנית;

ישראל תכונת האומה לקחה לה את התשוקה הזאת ליסוד חיי הלאומיות שלה, ע"פ גורלה ההיסתורי;

אין התשוקה של הדבקות המוחלטת באלהים חיים, באור אין סוף, דבר שאפשר להיות חילופו בטבע ההויה.

כשם שאנו מוכרחים לחיות, להיות ניזונים ומתגדלים, כך מוכרחים אנו להיות דבקים בד'.

הדבקות הנתבעת ממנו בכל מלא נשמתנו מוכרחת היא להיות הולכת ומתפתחת בנו, הולכת ומתעמקת בהרגש, הולכת ומתחוורת בהכרה ותבונה.

בשום אופן לא תוכל האנושיות וגם כל ההויה לחיות בלא הזרם של תשוקת הדבקות האלהית, החי תמיד בקרבה אע"פ שהוא באופן סתום ונעלם.

הילדות האנושית, הימים שהחושך היה ע"ב ומגושם, הניח בעולם יסודות של חיים כאלה שעכבו את הדבקות האלהית לצאת בכל מלא האור שלה.

אין לשער את צערה של הנשמה העולמית הכללית וצער הפנימי הנשמתי, של כל חי וכל אדם, על הלחץ הרוחני, על מניעת הטוב הגנוז בקרבו, המאיר כל כך, המעדן כל כך, המחיה חיי רוחב, חיי נצח, חיי גובה ועז.

והחיים הללו הנם מוכרחים לו, הם עצם טבעו והוייתו. והנה באה החולשה האנושית ותעשה אלילים אלמים, אלהות חמרית גסה וזוללה, מוגבלת וחסרה, ותסתם את כל החרכים.

מציירים אנו לנו נשמה גדולה ענקית לכל מלא שאיפותיה, את תשוקתה הכבירה לחופש ואור, את צערה החזק, את מכאובה הנמרץ על עלבון התבל, - נשמת אברהם, - איך היא מתמרמרת, רואה היא את האושר, את האור המוכן לכל, לכל החי, לכל הנשמה, הרוחב האלהי הקורא להויה: היה אור, הקורא לקול פרט: המלא אושר, גודל, גובה ונחת, טוב וגבורה, אהבה ונעימות;

- והבארות נסתמו, סתמום פלישתים וימלאום עפר;

איך מתפרץ הארי מהסוגר, איך נוטל הוא את מקלו בחרון, משבר את הצלמים, קורא בכח לאורה, לאל אחד אל עולם.