שם משמואל, ראש השנה יב

יום ב'

וידעת היום והשבות אל לבבך, נראה שבר"ה שהוא בחי' ראש נותנין באדם דעת ושכל, אך אין להסתפק בזה אלא שצריכין להשיב הידיעה אל הלב להתפעל ולהתרגש ולעשות בהתלהבות, וזה עשי"ת עשרה עמקים עומק אחר עומק עד יוה"כ שהיא בחי' לב, ואז ההרגש הוא מנקודה הפנימית שבלב שאין מגיע לה פגם לעולם, והיא נקראת בתולה ואיש לא ידעה, ומשם באה הכפרה: