שם משמואל, חנוכה כו

שנת תרע"ה. ליל א'

ברש"י פ' בחקותי בזמן שהאומות פושטין על ישראל אינן מבקשים אלא מה שבגלוי, כי כח האומות הוא בחיצוניות לבד, אך יוונים שיש להם כח החכמה שהיא נעלמת הי' להם שיטה גם על פנימית, וזה שטמאו כל השמנים שבהיכל, כי היכל הוא פנימי לפנים מפנימי כבזוה"ק פ' לך אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך ולבתר ביתך ולבתר היכליך, והוא מקביל לגוף ונפש ושכל כמו שאמרנו במק"א, ושמנים שבהיכל הוא בחי' החכמה שבשכל, וכשגברו ישראל נהפוך הוא עד שהאיר הארה אלקית גם בחיצוניות וזה נר חנוכה שמצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, וזה השלש מצות נרות הלל והודאה וכידוע בכתבי האריז"ל שלשה יחודים, ודו"ק: