שקל הקדש, שער המתון והסבל

המתון כי עת מתון הווה, ארבעה מאות זוזים שוה.

המתן והנצל / כצבי ועוף מפח, מחר ואז תביא / אל נפשך מפח.

מתון אשר אחריתה טובה, / ממהר חפצים, אך המהירות ואחריתה רע, / בלב איש כחצים.

דרך רחוקה בחר לך, / חלקה לנוה עדנים, ומאס בדרך קצרה, / סופה למכאוב ואונים.

כל איש ממהר בדבר, / נכשל בכחו ואונו, משכיל וממתין במעשה, / ישיג מהרה רצונו.

אמת תסבול ואם הוא מר, / ותקרא אנוש סובל ואל תתרעמה על כל / אשר תגרום לך תבל.

הכי סבל שני מינים והמה / סבול צוקות זמן הרע וצרות, וסבל להזיק רק נפשות / מלומדות ימי עד בעבירות.

זכרה אל עת יגבר יצרך, / אז תנצל מכל פע, או אם יהפוך עולם ידו, / זכרה סבל על כל פגע.

זמן לכל טובה שבח והודאה, גם כן לכל פגע רעה ולתלאה גם כן יגון לב על דבר אשר לא בא, רעה מאד חולה גם מחלה באה.

שתית סם לך טוב מדאגה, ובלבב האנוש כן הוא יגונו, כפי גבהו ירידתו וסבות נפילתו כפי כחו ואונו.

את אבלך נצח בסבלך, / פן יאריך לעד יגונך, יבחר לך מיועצים שכלך, / תשקוט ימותיך ושניך.

יש בזמן רעה כי / כאשר תמשיל אותה לאחרת / תהיה מאד טובה, על כן סבול ונשא / כי אין לאל ידך, תשקוט ותנצל / מחטא ומחובה.

אם יש לך סבל / בכל דבר רע כי עדי חפצך / יביאך, כי אין אנוש חפשי / כמו סובל, לכן סבול ובטח / אנוש בבוראך.

דעה כי אין נכבד / ויודע דעה כמודה על טובה / וסובל על רעה.

על כל דבר מהאל בא, / גבר גבר שכלו יודה, אם יתבונן על שער זה, / ימנה בתיו מניין י ו ד ה.