שקל הקדש, שער החברים והחברה

לכל דע לך חבר ונאמן, סלח חובו ותמחול לעונו, וחבר רע יבקש תאנות ממך תדחה עדי יפגע במינו.

דברים שבעולמך מעט או רב דברים הם, לבד מאהבת שוטים, לזאת התרחקה מהם.

חבר יעצך בצדק, מסכים לשכלך קנהו, אך אם יעצך ומסכים עם תאותך דחהו.

בחר חבר אשר הוא לך וברשותך והוא לך כמו ידך, והוא נכנע לך בכל דבר כאילו יהיה עבדך.

הזהרה בכבוד חבריך / לקשור אהביו וגם (ו)ידידיו, / וגם לדבקה בו, שים עינך ולבך עליו / בעת ראותך בואו, להרחיב לו מקום / לשבתו ומושבו, ובעת אשר הוא מספר / לך, תפקחנה אזניך להקשיב / אל מאמרו אל ניבו.

[שנים מדובקים / כחוטים ביד אורג, שתיקה אחות רצון / ומסית אחי הורג.

אל תחליף חבר קדמון בחבר (הוא) חדש בעוד לבו עמך ביושר(וה). אל תהיה בוזה באיש אחד שוגה ואל ימעט בעיניך, גם כן באלף ואהבים אין די / כספך תנה בהם והוניך.

אמת כל הון וכל קניין / יעופון מבלי אבר, ואין מטמון כמו מוסר / ואין מעון כמו חבר.

בחר לך חבר בו לבך מאמין כי איש בלי חבר כשמאל בלי ימין.

חבר בחר לך מבני עולם / בו לבך סמוך ובטוח, וזנח באח יבגוד בלב עקוב / יבנה נוה בוגד ויטוח.

האח שאר הגוף, והאוהב / נקרא שאר נפש והרוח, עת תתחברה אישים, / בחר מהם איש לא יפתך ויכשילך.] ובכל ימי חלדו בכל עניין, / עצמו יהי מזיק להועילך, ובעת בני אדם מציקים לך, / יטרח בכל עת להצילך.

היה מקדים בשלום לחברך, ותרחיב לו במושבך מקומות, וכל עת תקראה בשמו, קרא לו וכנהו בשם חביב בשמות.

היש בער כמו מאשים אנשים בכל מפעל והוא עושה כמותו, ורואה הוא בני אדם ומומו יכסהו ולא יוכל ראותו.

אמת החברים / שלשה חלקים, לבבך תנה בם / והבן בסודם. חברים אשר הם / כמזון לנפש, ותמיד תהי / צהלתך בידם. ויש בחברים / כמו ברפואות, לעיתים ידועים / הדרם והודם. ומהם כמדוה / ללב איש לקרבם, יהי בא בואם / וינוד בבואם.

בחברת נדיבים / מציאה גדולה, וחברת נבלים / חרטה ומחלה.

תבחר לך חבר / תמיד יפארך, אם תחסור דבר / הוא יהי בעזרך, או אם תהי דובר / יצדיק דבריך, תמיד ואם תכעוס / יסבול אמריך.

זה הוא אשר נקרא / נאמן באהבתו, חבר ירימך / במאודו וביכולתו.

בחברת כל אנוש שוטה אנחה, ושנאתו לכל משכיל מנוחה.

לשוט צרך בחירת הבהמות, וכן בעל לכל אשה כשרה, וצורך כל חכם לבב לעצה, ולא תהיה תבונתו חסרה.

תפוש חבר לבינך ובינו, ואם לא ישמע אל סוד ועניין, תפוש אותו בחברת אוהבך, ואם נזהר חשוב אותו לקניין. ואם אן חשוב אותו חסר סוד, ויפקוד ואל יעל במניין.

אל תוכיח אדם אחר, / גם דברתך מנהו אחר, כי אם לא יוכיחו שכלו, איך יוכיחו שכל אחר.

מה טוב חברת אדם מכיר / ערך עצמו גם מעלתו, ?ירה ורחק מאיש הפכו / כי לא תצליח חברתו.

האהבה השלימה, / מאין מדנים וריבות. זה לך לאות ולמופת, / התחברות הלבבות.

התחברה תמיד, ולא תתפרדה מאיש יקר רוח ונוח דעת, תיקר בחברתו, ואהבתו לך תהיה בה כל האנוש נודעת.

אהוב חבר והוכיח במוסר בכל עתים, אבל בינך לבינו, והודה לו כאלו יהנה לך מנת ידו ומכספו והונו.

נטע אהבת חבריך בלבך כמסמרים עלי אהלים וספים, ושרשי נדיבותם ינובון עלי לשון סעפים.

נקב מחט אין עינו צר להיות רחב לשני אוהבים. גם רוחב עולם כולו צר מהכיל לשני אויבים.

בעת תרצה להבחין / והבך, בלבו זאת / אשר כזב וכחש, שאל את לבך / כי הוא יהיה לך כמו קוסם, / ובו נחש ינחש.

מי שטרחו שם עליך / גם מנע ממך טובתו, אל תאמן בו, כי יחליק לך / לשון, ורחק מאהבתו.

אהוב תמיד / אשר קדם לך טוב ושלם לך גמול / ידיו וטובו, וכמוהו אהוב / אדם קניתו, בטובתך תהי / נאהב בלבו.

את אוהבי אהב / מאח בעוד אחיה, כי איך אאהב אח / עד אוהבי יהיה.

אוהב הלא בלבבות / צפון ועל הלשונות, נראה עין בעין / לבות ויצפון אמונות.

אל תחניף אוהב לך גם אל תשאל בני אדם עלי סודיו, פן תמצאה אדם ידבר בו דופי וירחיק ממך דודיו.

התנדבה עם אוהבך עם כל עושר אשר יש לך ונשמתך, גם אל קרוביך בהוניך, ובשכלך הטוב ובדברתך. ולכל ני אדם תהי מסביר פנים ותן שלום בעת לכתך, ולשונאך התנדבה עת יצטרך בצדקתך וטובתך.

השמרה מאיש אשר אוהב אותך בכל עתים לפי דרכו, כי ממך חיש יהפך ערפו עת תחקור חפצו וכל דרכו.

לאוהבך תזרה אהבתך, סוד אחר לעולם אל תגלה, ושונאך להשלים עמך [בא] גם לטובתו פני האל תחלה.

אם תשלח יד בדבר / ישלם ו[לא] יאבד שכרו, אם תאמר הן בדבר / לעד בלאו אל תמירו.

אם תמצאה חבר אשר מומיו / תוכל ספור, הדבקה אליו, כי אין למומיי האנוש מספר, / תוכל לחוקרו ועמוד עליו.

אהבת כסיל דומה / באמת כלי חרש, אם ישברוהו, לא / ישוב לקדמותו. אהבת אחי מוסר / דומה כלי זהב, קשה שבירתו, / נחה הכנתו.

כלי חרש אשר יוכה ישובר לאין מרפא וכן נלוז ויהיר, ואיש משכיל אחי מוסר כזהב, בעת מוכה יהי מצהיב ומזהיר.

בפעם אחת ידידות אהבתך לאוהב לך אל תגלה, כעץ פרי יבכר לחדשיו, תודה לו ואת חפצו תמלא.

השמרה מחברה רעה, אין בה חכם ותמים דעות, כי בישיבת חברה רעה, תלמוד בה כל מדות רעות.

סובל חברת אשה רעה, זה הסובל גדול דעו, כי הוא דומה לזאב יער, יחליף שערו אך לא טבעו.

היש נתק וצרעת כאשה מנאפת ועוזבת גבירה, בלבו היא כמו מכה טריה, ויקוץ בה ולא ימשול למוכרה, היש מחלה ללב וכאב לנפש כמכאבה, ומסחרתו רע כסחרה.

כשתשב שבה עם הנדיבים, / ותכבד בעיני אל / ואדם, ואם תשב בחברת / הכסילים הלא ירבה קלונך / בסודם.

אין טוב לאדם בשכל / יפיק בכל עת זממיו, אין הון ועושר אשר בם / יתכם ויעלים אשמיו, אם לא גברת חכמה, / תסתיר פשעיו ומומיו, אם לא שתיקה ומחסום / לפה ולחשוך נאומיו, אם לא הלא טוב בחר לך / קבר וכרקב עצמיו.

אדם אשר בא במקום / יקל הדרו והודו, איכה יהי רב באדם / אחר לרעה חשדו.

ארבעה מביאים לאדם / לידי אבדון ותחרות, גאוה ועקשות ועצלות / ובכל חפצים מהירות

חברת אנוש נבל / כשן כואבת, אין לה רפואה / כי אם בעקור אותה, כן לא יהינסבל / ימי חברת אנוש נבל, לכן מהר / וחיש לשנאתה.

אל תמיר את חן אשתך / ביופי אשת זולתך, כי החשק מתעה שכלך / ובכל עת בא לטעותך, וכבר התעה חכם ממך, / על כן שמרה חכמתך.

אהוב תבחר בכל מבחר, / בקש חפצו עד / מרחוק, חברתו שים על לבך, / מספר בתיו תמצאם / חק.