שאילתות דרב אחאי גאון פד

שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיכל בשר שקצים ורמשי' שנאמר כל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לכם ואמר. אביי אכל פוטיתא לוקה ארבעה אכל נמלה לוקה חמש צירעה לוקה שש אכל פוטיתא לוקה ארבעה דכתיב בדגים ושקץ יהיו לכם וגו' וכתיב בשרצים אל תשקצו ולא תטמאו תרין וכתיב בהאי פסוקא השרץ השורץ סתמ' לא שנא דים ולא שנא דיבשה הני דויקרא וכתיב במשנה תורה כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו אכל נמלה לוקה חמש דכתיב וכל השרץ השורץ על הארץ וגו' וכל הולך על גחון וכל הולך על ארבע וגו' אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ אכל צירעה לוקה שש חמש הני דשרצים ואידך כל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו. ואילו שרצים דגדלי מאוכלא וממשקה הנהו לאו כשרצים דמו אלא כאוכל ומשקה דמו כגון בישרא וכוורי דאתליעו שריין כדאמר רבינא לאימיה אבלע לי ואנא איכול דתניא על הארץ להוציא את הדרנין שבעדשין ואת היתושין שבכליסין ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות אמ' ליה רב משרשיא בריה דרבי אחא בר נפחא לרבינא והא תניא את נבלתם תשקצו לרבות דרנין שבבהמ' אמר לי' הכי השתא התם בהמה בשחיטה משתריא לכי שחיט לה לבהמה אהניא לה שחיטה לדידהו לא אהניא להו שחיטה והויא לה כאבר מן החי ולא מיתר בשחיטה דבהמה אבל בשר ודגים כי גדלי היתירא הוא והני מילי היכא דלא איפרוש מאוכלא וממשקה אבל איפרוש קרינן ביה השרץ השורץ על הארץ ואיתסר ליה דכתי' כל השרץ לרבות הא דאמ' רב הונא לא לישפי איניש שכרא בציבתא באורתא דילמא פריש תולעתא ממנא לצבתא והדר נפיל לכסא ולאו אדעתיה והוה ליה השרץ השורץ על הארץ אי הכי אפילו בחביתא לא לישפי נמי דילמא פריש לדפנא דחביתא והדר נפיל למנא והוה ליה השרץ השורץ על הארץ דפנא דחביתא היינו רבותייהו ומנא תימרא דשאני מקום רבותייהו דתניא מניין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע תלמוד לומר תאכלו כל אשר במים והא קא פריש לדופני הבור אלא התם אמרין היינו רבותייהו הכא נמי היינו רבותייהו אמר ליה רב ספרא לרב הונא תניא דמסייע לך כל השרץ השורץ על הארץ לרבות את היבחושין שסיננן:

ברם צריך הני מילי היכא דגדלי מפירי בתר דתלישי מארעא היכא דגדלי מפירי מקמי דנתלשי מארעא מאי מי אמרינן כיון דמאוכלא גדלי אע"ג דלא תלישי לאו שרץ השורץ על הארץ קרינן להו או דילמ' כיון דמחברי בארעא כגופא דארעא דמו וקרינן בהו השרץ השורץ על הארץ ת"ש דאמר שמואל קישות שהתליע באיביה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ לימא מסייעא לי' דתני חדא על הארץ להוציא את הזיזין שבעדשי' ואת היתושין שבכליסין ותולעין שבגרוגרות ותמרים ותניא אידך כל השרץ השורץ על הארץ לרבות תולעים שבעיקרי זתים ושבעיקרי גפנים מאי לאו כאן באיביה וכאן שלא באיביה לא לעולם אימא לך באיביה שריין וכי תניא ההיא דאסיר תולעת דאילן גופיה דכי ארעא דמי ולאו אוכלא הוא ולא למתלש קאים דיקא נמי דקתני שבעיקרי זתים ולא סבירא לן כי שינויין אלא כשמואל דא"ר פפא הני תמרי דכדא לבתר תריסר ירחי שתא שריין וכן הילכתא: