שאילתות דרב אחאי גאון קנז

שאילתא דאילו מאן דאגר אגירא מיחייב למיתן אגריה ביומיה שנא' ביומו תתן שכרו ואי לא יהיב ליה אגריה ביומיה קאים באסורא דכתיב לא תלין פעולת שכיר וגו' וכתיב לא תעשוק את רעך ולא תגזול היכי דמי עושק והיכי דמי גזל אמר רב הונא לך ושוב לך ושוב זהו עושק נתתיו לך זהו גזל מתקיף לה רב ששת זהו עושק שחייבה עליו התורה קרבן דומיא דפקדון בעינן דקא כפר ליה ממונא אלא אמר רב ששת נתתיו לך זהו עושק יש לך בידי ואין אני נותן לך זהו גזל מתקיף לה אביי זהו גזל שחייבה עליו התורה קרבן דומיא דפקדון בעינן דקא כפר ליה ממונא אלא אמר אביי לא שכרתיך מעולם זהו עושק נתתיו לך זהו גזל ולרב ששת מאי שנא עושק דקשיא ליה ומאי שנא גזל דלא קשיא ליה גזל דהדר כפריה או הכי עושק נמי דהדר כפריה הכי השתא התם או בגזל כתיב מכלל דאודי ליה הכא מי כתיב או בעושק או עשק כתיב שעשקו כבר רבא אמר היינו עושק היינו גזל להכי אפקיה קרא בתרי לישני לעבור עליו בשני לאוין:

ברם צריך למימר בלאו דלא תעשוק ולא תגזול קאים עד דפרע ליה או דילמא בלא תלין קאי מי אמרינן מידי דהוה אעושק וגזל או דילמא התם כתיב ביה עד בוקר הכא לא כתיב עד בוקר עד בוקר הוא דמחייב מכאן ואילך לא ת"ש דתניא ממשמע שנאמר לא תלין איני יודע שעד בוקר ומה ת"ל עד בוקר לומר לך שאינו חיי' אלא בוקר ראשון בלבד מיכן ואילך מאי אמר רב עובד משום בל תשהא אמר רב יוסף מהאי קרא אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך וכן הלכתא: