שאילתות דרב אחאי גאון קמז

ראה שאילתא דמחייבין דבית ישראל לרחומי חד על חבריה שנאמר כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך והיכא דבר אוזפיה הוא חייב לאוזפיה דכתיב כי פתוח תפתח את ידך לו וכל שאינו מרחם אין מרחמין עליה מן שמיא ולא מיחשב מזרע אברהם שנא' ולא ידבק בידך מאומה מן החרם וכתיב ונתן לך רחמים כל המרחם בידוע שהוא מזרע אברהם וכל שאין מרחם בידוע שאינו מזרע אברהם ולא מיבעיא דאפשר ליה דחייב לעשות צדקה אלא אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה מהן צדקה שנאמר ועניתיך לא אענך עוד אמר רב יוסף שוב אין מראין לו סימני עניות: ואילו בני מתא דכרו נהרא ואית מתא אחריתי דלית להון מיא מיתבעי להון למיתן להון מיא למישתי דכתיב וחי אחיך עמך ואי אמרי ניתן לכון דמי בירא לא מיתבעי למינסב מינהון דתניא עשרה דברים התנה יהושע וזה אחד מהם מעיין היוצא בתחלה מסתפקין ממנו כל בני העיר ואי ליכא בההוא למישתי אינון ובני מתא אחריתי חייהון קודמין לחיי אחרים:

ברם צריך למימדר הדרי דכרו נהרא בעו לחוורי מניהון ובני מתא אחריתי בעו למישתי וליכא להלין מיא אלא למישתי אינון וחוורי מניהון מאי כביסה שלהן קודם לחיי אחריתי או חיי אחרים קודם לכביסתן מי אמרינן במקום כביסה חיי אחרי' קודם או דילמא כיון דלא מחוודרי מניהון אתו לידי צערא והילכתא כביסה שלהן קודם לחיי אחרים ת"ש מעיין שבני העיר מסתפקין הימנו חייהן וחיי אחרים חייהן קודם לחיי אחרים בהמתן ובהמות אחרים בהמתן קודם לבהמות אחרים כביסתן וכביסת אחרים כביסתן קודם לכביסת אחרים כביסתן וחיי אחרים חיי אחרים קודם לכביסתן ר' יוסי אומר כביסתן קודם לחיי אחרים איסי בן יהודה לא על לפרקיה דר' יוסי אשכחיה ר' ישמעאל בר' יוסי א"ל מ"ט לא אתית לפירקיה דאבא א"ל טעמא דאבוך לא ידענא ולפרקיה עיילנא א"ל ומאי קושיא לך א"ל דאמר כביסתן קודם לחיי אחרים א"ל הא מדאורייתא היא דכתיב והיו הערים להם לשבת ומגרשיהן יהיו לבהמתן ולרכושם ולכל חייתם מאי חייתם אילימא חיה ממש והא כתיב לבהמתם וחיה בכלל בהמה אלא מאי היא כביסה וקרי ליה רחמנא חייתם וטעמא מאי משום דשמואל דאמר ערבוביתא דמנא אתית לידי שיעמום והילכתא כביסה הוויא חיותא וחייהן וחיי אחרים חייהן קודמת לחיי אחרים וכן הילכתא: