שאילתות דרב אחאי גאון קכג

שאילתא

דמיחייבי כהני לברוכי ישראל בקהלא דכתיב כה תברכו את בני ישראל וגו' וכהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו דאמר (ר' שמעון בן פזי) אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא למה נסמכה פרשת כהנים לפרשת נזיר לומר לך מה נזיר אסור ביין אף כהן המברך אסור ביין מתקיף לה רבי אהבה בריה דרבי זירא ואמרי לה הושעיא בר זירי ואמרי לה הושעיא בר גיזירא אי מה נזיר אסור בחרצן אף כהן המברך אסור בחרצן א"ר יצחק אמר קרא לשרתו ולברך בשמו מה משרת מותר בחרצן אף כהן המברך מותר בחרצן אי מה משרת בעל מום לא אף כהן המברך בעל מום לא הא איתקש לנזיר ומאי חזית דאקשת לקולא אקיש לחומרא אסמכתא דרבנן היא ואסמכתא דרבנן לקולא וכד שתי שיעור כמה הוי שיכור כי שתי רביעית חי בבת אחת אבל הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהוא לא הוי שכור דתנן לענין בית המקדש רבי אלעזר אומר אם הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהוא פטור ואמר רבי שמואל בר אחיתאי אמר רב המנונא סבא אמר רבי יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב הלכתא כרבי אלעזר וה"מ רביעית אבל אי שתי טפי אע"ג דאפסיק ואע"ג דנתן לתוכו מים אסור מדרב אחא מהוצל: הלכך תקינו רבנן נשיאות כפים בשחרית דליכא למיחש לשכרות פרסין כהני ידיהון במוסף נמי לא חיישינן לשכרות דאכתי לא שכיחא מנחה דאיכא למיחש לשכרות לא פרשי כהני ידיהון:

ברם צריך למימר יום הכפורים ותענית מהו לשאת כפים במנחה ובנעילה מי גזרינן אטו כל יומי אי לא מיפלג פליגו בה ר"מ ורבי יהודה ורבי יוסי דתניא שחרית ומוסף ומנחה ונעילה יש בהן נשיאות כפים דברי ר"מ רבי יהודה אומר שחרית ומוסף יש בהן נשיאות כפים מנחה ונעילה אין בהן נשיאות כפים רבי יוסי אומר מנחה אין בה נשיאת כפים נעילה יש בה נשיאת כפים ואמרינן מאי טעמיה דר"ט טעמא מאי משום שכרות הכא הא ליכא שכרות ורבי יהודה גזר משום שאר יומי ורבי יוסי מנחה דאיתא בכל יומא גזר נעילה דליתא בכל יומא לא גזר הלכתא מאי ת"ש דאיתמר אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר"מ ורבא אמר מנהג כר"מ ורבי יוחנן אמר נהגו העם כר"מ ורב נחמן אמר הלכה כרבי יוסי בנעילה סלקין במנחה לא סלקין והאידנא דקא סלקין במנחה כיון דמשכין ברחמי עד זמן נעילה דיומא דכפורי הוי לה כתפלת נעילה ולא מיחלפא: