שאילתות דרב אחאי גאון קה

שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל לסרוסי קצצא דכתיב ומעוך וכתות וגו' ואע"ג דמסורס חדא זימנא והדר איהו קא מסרס ליה היכי דמי כגון דחשיל ואתי איהו שליף להו מישלף אי נמי קא פסיק להו מיפסק קאי באיסורא דאמ' רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן הכל מודין במסרס אחד מסרס שהוא חייב שנ' ומעוך וכתות אם על כתות חייב על נתוק לא כל שכן דשליפין לגמרי אלא להביא את הנותק אחר הכותת שהוא חייב ואדם נמי אסיר לסרוסי ואפילו זקן וסריס וקא בעי למישתי סמא דמעלי לגופיה וההוא סמא דמעקר הוא דאי לאו סריס הוא הוה מעקר ליה אסיר ליה למשתייה דתניא מנין לסרוס באדם שהוא אסור שנאמר ובארצכם לא תעשו בכם לא תעשו דברי בן חכינאי ואע"ג דלא מיכוין ברבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור ובשבת הוא דסבירא לן ברבי שמעון אבל בכל התורה כולה כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור ואסור למימר לכותי לסרוסי קצצא דישראל דסבירא לן כרבי חידקא דאמר בני נח מצווין על הסירוס וקא עבר ליה משום ולפני עור לא תתן מכשול ואפילו הערמה נמי אסיר היכי דמי כגון דתלן זוזא דכי חזו ליה כותים שקלין ליה ואזלי קא מסרסי ליה אסיר והיכא דסרסוה כותים אמור רבנן האי הערמה הוא דאיתעביד ביה וקנסוה רבנן דלא ליעביד עיבידתא אלא ליזדבן איזדבוני דשלחו ליה לאבוה דשמואל הני תורי דגנבי ארמאי וגנחין להון מהו שלח להו הערמה איתעביד בהו ערימו עלייהו ויזדבנון סבר רבא למימר ליזדבנון לשחיטה אמר ליה אביי דיין שקנסתה עליו מכירה אקנייה לבנו גדול במכירה דמי אקנייה לבנו קטן רב יצחק אסר ורב אשי שרי ואמרינן לה הלכתא כרב אשי דשרי ואפילו מוטל בעריסה נמי שרי אמימר ומר זוטרא ואמרי לה הנהו תרי חסידי כי הוו להו כי האי גונא מערימין ומחליפין להדדי:

ברם צריך לומר מהו לסרוסי דבר טמא כמו כלב וחתול מי אמרי' לא תקריבו ולא תעשו אמר רחמנא בהמה טהורה דבת הקרבה היא קאי עלה בלא תעשו אבל טמאה לא או דילמא לענין עשייה לא שנא ת"ש דתניא שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא אמר להם ובארצכם לא תעשו כל שבארצכם לא תעשו מ"ט מכדי חובת הגוף היא מה לי בארץ מה לי בחוצה לארץ אלא האי בארץ כל שבארץ והאי בכם כדאמרינן בכם לא תעשו דברי בן חכינאי וכן הלכתא: