שאילת יעבץ, חלק ב קג

לנהרינהו מר לעיינין. במ"ש בספרו מו"ק א"ח (ס"ס תרצ"א) מג"א בעיא מטפחות. ועחי"ג עכ"ל. במטותא מניה דמרנא לאודועי לן מאי דהוי בה. ללמוד אנו צריכין.

קושיא חשודה מג"א מ"ט לא בעיא מטפח' תשובה הילך מ"ש שם בחי"ג. חלק (דקע"א) כי מטו מגלת אסתר. אמרי הא לא בעיא מטפחות לא ידענא מ"ט לא בעיא. דהא לפום מתניתין בפ"ב דידים. וגמרא דפ"ק דמגלה מג"א מטמאה את הידים לד"ה. ועדיפא מקהלת דפליגי בה. ומוכח בשטת י"ח דבר דטומאת כתבי קודש. משום דר' פרנך היא. שלא יאחזום ערומים בלי מטפחת. וכמ"ש תוספות שם דס"ת לאו דוקא אלא כל כ"ק בכלל ס"ת (והכי אשכחן בפרקין דקרי תלמודא לדברי נבואה וקבלה תורה וכן עוד כ"פ במסכת זו ביחוד ובכ"מ) אי הכי מדטמויי מטמיא. אמאי לא תבעי נמי מטפחת. וצ"ע.

דילמא אה"נ מה"ט מקפיד ר"י עלייהו. למימרא דליתא. אלא בעיא מטפחת. וכן בדין מאחר שקרויה ספר. וצריכה שרטוט ושארא. כאמתה של תורה. איברא לא חזינא נמי לר"מ דפסקה בספרו ולא ידענא. אי מדשתיק מנה לגמרי. ש"מ דלא ס"ל. או דילמא אשתמיט מניה. יעב"ץ: