שארית יוסף צ

לידע איך הוא יודע מי הוא שנהרג שלשם סתמא דאינו טועה כי אף אם מצאו רק תוך ג' ימים יכול להעיד עליו כי אינו משתנה ואף אם מצאו ואינו יודע זמן ההריגה תלינן שהוא תוך ג' ימים ויכול להעיד עליו שמכירו בזה אין צריך כ"כ שאילה אבל בנטבע בנדון דידן שהדין שאין להעיד עליו אלא לשעתא ר"ל דווקא כשהיה באותו שעה וראוהו כשהועלה מן המים ואחר שעה אף כי אומר שמכירו אין עדותו עדות וכשאמר צריך שאילה כי הוא סובר שיכול להעיד הואיל ונדמה לו שזהו אף אם יבוא אחר שהועלה מן המים כמה שעות אין לומר כן שהרי המיימוני מפרש אח"כ בסוף דבריו כשהעד אומר אני ראיתיו שואלין אותו כו'. עד כיצד ראהו שנפל לים שאין לו סוף כו' הרי דמיירי בכל מת סתמא אפי' בנטבע כדמיירי בסוף דבריו בכל ענין כך בראש דבריו מיירי אף בכל ענין אפי' בנטבע דאם לא כן ליחלק מיניה וביה דאפי' בעד מפי עד צריך לשאל בנטבע וק"ל. ואל יפקפק אדם לומר הואיל והעד שלמה הגיד ששכח שם העד ששמע ממנו מת וקברתיו נראה שמערים כדי שלא יוכלו להכחישו ושקר הוא שלא שמע שום דבר חדא שהמעיד מפי שפחה יוכיח שהרי אינו בהכחשה דמסתבר שאף אם תכחישנו לומר לא הגדתי לך כלום שיש להאמין לו יותר מלשפחה ואם כן אינו בהכחשה: ועוד שלפי הנראה עד הזה נאמן דלא משקר במגו שאם רצה לשקר היה יכול לומר אני קברתיו. ועוד ראיה דאין חוששין לעדות שקר בעדות אשה שהרי לא בעי דרישה וחקירה לומר באיזה יום ואם כן אי אפשר להזימו ובשאר עדיות כל עדות שאי אתה יכול להזימו לא הוה עדות אלא זה הוה כמו סוף העדות שמקילין בו כנ"ל. ועוד עד מפי עד ומפי שפחה יוכיחו שהקילו חז"ל בעדות אשה ולא הצריכו כל דיני עדות הצריכים בעדות אחר ולא חיישינן לשקרא וזה אין צריך פנים. וזה העד ר"מ שלמה הנ"ל אף אם היה קרוב היה נאמן כ"ש שהוא קרוב ונתרחק שכשר לעדות מכל מקום זה צריך עיון שלא הזכיר בפירוש שם עירו קראקא. ובהגהות מרדכי בסוף יבמות וכן בנימוקי יוסף מביא ברייתא תניא בתוספתא אין מעידין אלא אם כן מכירין שמו ושם עירו אבל אם אמרו יצא אחד מעיר פלוני בודקין אם לא יצא אלא הוא תנשא אשתו והבא להעיד על השם לבדו לא יעיד אם לא מכיר כמו כן שם עירו כי הרבה שמות שוים עכ"ל. הרי בפי' שהשם לבד אינו כלום. וכן הוא בהריב"ש (סי' תק"ח) אעפ"י שהגיד שם המדינה רק שלא ידע שם העיר. ואף כי נמצא בתשובת הרא"ש (סי' נ"א) מעשה של מכלוף בן מלול שהתיר אף כי העד לא ידע אם הוא בעלה של אשה זאת וגם לא הצריך להעיד על שם מקומו ומביא ראיה ממעשה בגמרא יצחק ר"ג כו' מ"מ הרי מביא מהרי"ק בשורש קפ"ד שאין הרמב"ם ולא ר' ישעיה מטירנא ולא נימוקי יוסף סוברים כהרא"ש בזה כשלא הזכיר שם העיר שאין להתירה וא"כ בנדון דידן שאמר העד וז"ל (דער דא דער טרונקן איז יצחק משה דלס זון איז דיין שוואגר גוועשט) כו' ולא הזכיר שם העיר מקראקא לפי רוב הדיעות אין להתיר מ"מ יש למצא היתר שהרי כתב מהרי"ק בתשובה הנ"ל וז"ל מכל מקום נלע"ד דהכא דאיכא כמה וכמה הוכחות ודאי שריא לאנסובי שהרי העיד שהגידו לו שם שאחי בעל אחותו היה נקרא שמו יונה וגם שהגידו לו שהיה לו בן הנקרא שלמה ועוד כמה דברים כאלה הוכחות לכן לא חיישינן דילמא מתרמיא אחד שיהיה לו כל זה ויהיה אחר כו' והאריך מאד בראיות. והנה אף אנו נוכל לומר שבכאן אף אם לא היה מזכיר שם