שארית יוסף פז

כדתני איסי כו' עד הילכך כל היכא דשכיחי באותו מקום כו' עכ"ל הרי להדיא היכא שהענין היה במקום דשכיחי רבים אין מאמינים לו אפילו בשבועה הואיל ואין כאן אחרים שראו אף כי מן התורה שישבע מ"מ העמידו דבמקום כזה ולא ראו הוה כמו עדות שלא נעשה מה שהוא אומר. וה"ה לנדון דידן שהיו לשם לפחות עשרה ואומרים שלא ראו הוה כאלו יש עדות שהוא שקר ועדות העד הא' בטל ולכן בזה הוכחש העד שאמר שראה שוטר שהוליכו לגט ויפה כיון מחותני הרב הנ"ל. אבל מ"מ יש לעיין במה שכתוב בהגהות מרדכי (דף (תרי"ז ע"ג) וז"ל מעשה בבחור א' שגירש את אשתו ונשאת לאחר וקודם הנישואין הוציא קול שכדת משה היה כתוב רי"ש במקום ד' וכשבא לחופה לא רצה להנות מן הסעודה וכפה ר"ת את הבחור לתת גט כשר דכל קלא דקמי נישואין יש לחוש אפי' ידוע שלא ימצא אמת עכ"ל. הרי לפום ריהטא משמע דיש לחוש לכל קול מקמיה נישואין מ"מ כי מעיינת ביה ע"כ צריכים אנו לחלק ולמצוא עילה לפסק של ר"ת דאם לא כן לא שבקת חיי לכל גרושות ועוד שהרי פשוט הוא בכל הפוסקים כשהקול שקר דמבטלין קלא כמו שכתב הטור אה"ע וכאן פסק אפי' ידוע שלא ימצא אמת לכן נ"ל לישב ולחלק דדווקא בקול כזה שבעל אומר שנכתב טעות בגט ובפרט טעות שבקל יש לטעות בין ד' לר' וא"כ יכול להיות שאדעתא דהכי נתן הגט באשר סבר הלא הגט פסול מעצמו וי"ל אילו ידע שהיא ד' לא היה נותן הגט ולכן אף אם לא ימצא שכתוב בו ר' מ"מ איכא לקול שהבעל היה סבור שהוא ר' ואדעתא דהכי נתנו לגט וזה יכול להיות אמת כי בזה אין אדם יכול להכחישו ולכן הקול נתפשט בלתי שובר עמו ובלתי אמתלא ולכן יש לחוש לקול וראיה דאפילו בקול של קידושין כתב באה"ע (סי' מ"ו) שאם אין אמתלא עמו אף אם ימצא אח"כ האמתלא הואיל ובשעה שיצא הקול היה בלתי אמתלא יש לחוש לקול אעפ"י שימצא שקר ובמעשה דר' תם לא היה הכחשת הקול מפורסם תכף כי גם העומדים לשם משעת נתינת הגט לא היו יכולין לבטל הקול תכף בשמעם הקול כי אין יכולים לידע אם אמת או שקר וגם העדים עצמם אפשר להם שלא דקדקו כ"כ כי בקל יש לטעות בין ד' לר' לכן יש לחוש לקול כזה כי הוא מתחזק ומתפשט בלתי מונע ואף כי ימצא אח"כ שקר כשיובא הגט ולכן יש לחוש כמו בקול של קידושין כנ"ל. מה שאין כן בנדון דידן שאותן שעמדו לשם יכולין תכף להכחיש ולבטל הקול כי אמרו שלא ראו לשם שוטר כנ"ל אם כן לא התחיל הקול להתפשט בין העומדים לשם ועל אחרים אין לחוש כי גם הם אינם יודעים אם ניתן גט כלל רק על פי אותן שעמדו לשם. ומה לי אם יאמר לא נתתי הגט שהיינו סומכין על אותן י' שעמדו לשם ומה לי שאומר שהיה שם שוטר גם כן אנו סומכין עליהם שאומרים שהוא שקר. ועוד מעשה דרבינו תם בשעה שיצא הקול היה חשש שהוא אמת כי שמא הבית דין רוצה לומר הרב והעדים טעו בראייה קלה כזו אבל בנדון דידן כשיצא הקול שוברו עמו כי אין לדון לבית דין טועים שיתנו גט בכפיית שוטר ומושל כי לא נחשבו לטועים שיתנו גט מעושה ולא חשודים חס ושלום ובפרט ברבים שיעשו ענין כזה ברבים ואם כן הוה קול והאמתלא והשובר עמו משא"כ במעשה דר"ת שלא היה מוכח מעצמו ששקר היה ובטעם שאמרתי לעיל במעשה דר"ת שאין להכחיש את המגרש באולי סבר שהיה ר' במקום ד' ואדעתא