שארית יוסף פו

ואין נאמנים לומר לא ידענו הואיל והם רגילים אצלם וראיה ברורה היא מה שהבאתי מעדות הכשר שאינו נאמן לומר לא ידעתי ופוסלין עדותן לכן דבר ברור שהברירה קיימת מן הדין רק דין תורה לא ידענו. נאם הצעיר יוסף כהן: תשובה לק"ק גינצבורג: לא) בהיות שנשאלתי מאורחא רחוקה והענין צריך בדיקה. אין זה שנויי' דחיקה. שאני משיב באם כן הוא העדיות והצעקה. וגם יחשב לי לצדקה. ואף כי השואל אינו נחשד בעינינו מ"מ אין ליתן פ"פ ומקום לבעל המחלוקת בענינינו לכן באם כן הוא העדיות ומכתב החכמים מסדרי הגט נחוה דעתינו הקלושה. מה שעייננו מתורתינו הקדושה ומהחכמים ז"ל שעשאו פירושה: תשובה הנה ראיתי מה שכתב הגאון מחותני כמהר"ר דוד זולצבורג י"ץ אין דור יתום שהוא שרוי בתוכו. כי הראה חכמתו ובקיאותו. ומ"מ הניח כמה מקומות לאחרים להתגדר בהם הא' שעדות עד א' שהוא עיקר עידם וראש יראת המתנגדים שמעיד שראה ששוטר הוליכו לגט כו' דחה הרב בשתי דחיות האחת לפום ריהטא דחייה בגילה דחטה וז"ל יוצק זהב רותח כו' עד שהיה לשם בשעת נתינת הגט ושמע הגזירה בודאי הוא נלכד כו' עכ"ל. והנה ממה נפשך מה רצה לומר הרב בזה אם ר"ל שהואיל והוה במעמד היה לו לדבר באותו מעמד דלאו יאות עבדי בנתינת הגט ולא דיבר אם כן אין הענין אמת ור"ל שלכן עדותו בטל מיניה וביה עכ"ל. יכול בעל הדין להשיב דילמא העד לאו בר הכי הוה דאטו כולו עלמא דינא גמירי ומה שהגיד אח"כ הוא ע"י התעוררות ושאילת החכם ואם הרב ר"ל שידע שהחרימו שלא להוציא לעז והואיל וידע נלכד בחרם חדא שכשדבר גדול יכול להגיד ועוד זה אינו חוזר לגוף הענין כי העיקר בזה אצלינו ענין הגט ולא עונש עד שקר. זאת ועוד אחרת שכתב גם כן בדחייה שנייה כי שקר ענה באחיו לפי דברי כל העדיות אחד מהם לא נעדר עכ"ל. וזו היא באמת העיקר אבל גם בזו קיצר מאד ובמקום שאמרו להאריך אין רשאי לקצר כי יש לעיין במה יוכחש העד דאם במה שאמרו שלא ראו שום שוטר שהוליכו הלא לא ראיתי אינו ראיה שאין אומרים למי שלא ראה את החדש שיבוא ויעיד כו' וזה מעיד שראה לכן צריך אני להאריך ולפרש דבריו ואומר דהואיל דאצל נתינת הגט צריכים להיות עשרה לפחות א"כ הוה במקום דשכיחי רבים ואין אומרים לא ראיתי אינו ראיה אלא לא ראיתי הוה עדות דהואיל ולא ראו לא היה הדבר וראיה ברורה לפע"ד מהא דאמרינן בב"מ פרק האומנים גבי טענות אונס איסי בן יודא אומר אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראיה ויפטור וכתב שם האלפסי (דף קל"א) הא דתני איסי חזינא ביה תרי טעמי כו' עד אלא הא אתא לאשמעינן היכא דיש רואה ליכא שבועה או יביא ראיה ויפטר או ישלם אבל שבועה ליכא ואכרע ר"ח האי טעמא כו' עכ"ל האלפסי ופסק שם רבא בגמרא וגם האלפסי מביאו אין כאיסי וסבירא לן כותיה וכן כתב המרדכי פרק השואל (דף קמ"ב ע"ד) וז"ל מצאתי ראובן שנתן לשמעון ברחוב של יודים חפץ להוליכו לביתו וטען שמעון קפצו עלי גוים ונטלוהו ממני דין זה פסוק שיביא שמעון עדים שנאנס כמו שטען ואם לא יביא עדים ישלם שאם היה טוען אמת כמו שאמר הרי היו עדים נמצאים שם כל שעה והיו רואים