שארית יוסף פב

מעלה ומוריד הואיל והוא הקדש. אין כח בידכם למחול ועשו זה הדיבור שתאמרו אנו מוחלים בשביל שלא יבא הבית הכנסת חס ושלום על ידי כך ליד הנכרי ועל פי הדברים האלה מחלו. ואומרים שאין לך מסירת מודעא גדולה מזו. וגם טוענים שזה כמה שנים יש להם חזקה והוא מודה שבני קהילה קדושה בנו הבית הכנסת משלהם. והנכרי לא החזיק בבית הכנסת לעולם. וגם היהודי הראשון לא היו לו כח למכור מטעמים הנ"ל וגם טוענים שהנכרי לא קנה רק היה ממושכן וכמר זלמנקא פדה המשכון והראיה שהרי נתן עוד סך מה ליהודי ראשון. ומה שלא נכתב בפנקס דמתא אומרים מפני שבית הכנסת אין צורך לכתוב כי הוא דבר מפורסם. לכך אין צריך כתיבה ולא אאריך בשאר עדיות שמגידין בני הקהלה קדושה כי הם נוגעים בעדות. עד כאן טענת קהלה קדושה עלקוש: תשובה גרסינן בירושלמי פרק בני העיר (דף ע"ד ע"א) שלשה מבית הכנסת כבית הכנסת שבעה מבני העיר כעיר במה הן קיימין אם כשקבלו עליהן אפי' אחד ואי בשלא קבלו עליהם אפי' כמה אלא כן אנו קיימין בסתם עד כאן לשונו. והר"ן בפירוש באלפס מביא הירושלמי (דף שנ"ד ע"ב) ומפרש שלשה מבית הכנסת כגון בית הכנסת של יחידים כמו של טרסיים הוו שלשה שהעמידו ככח אותן שהן בבית הכנסת ופי' בסתם ר"ל שהעמידום וביררום לפקח בעסקי ציבור ואף אם לא קבלום בפי' למכור הבה"כ אפ"ה ממכרם ממכר. ולא תאמר הואיל דבני העיר לא עלתה על דעתם למכור בה"כ. לא תועיל מכירה אלא א"כ נטלו רשות מבני העיר קמ"ל עכ"ל. הרי בפי' שראשי הק"ק וטובים יכולים למכור בית הכנסת אם הוא של כפרים רק שלא יהיה של כרכים. ואף אם אין יודעים מזה כל בני העיר. וגם משמע כן בגמרא שגרסינן שאין ללוקח לעשות בהן דברים של גנאי. ואמר רב הני מילי בשלא מכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר. אבל מכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר אפי' למישתי ביה שכרא שפיר דמי וכ"כ הטור א"ח (סי' קנ"ג) בהדיא ואינו מביא שום פלוגתא. הרי שאפי' אינו במעמד בני העיר אפי' הכי יכולין למכור רק שהמעות קדוש ואין להשתמש בו דבר של גנאי. מ"מ יש לעיין בנדון דידן חדא אם ק"ק עלקוש יש בו דין כרך שאינו נמכר אפי' ע"י טובי העיר או דין כפר הנמכר. ועוד צריך לעיין דאף אם הדין למכור ובלא מעמד אנשי העיר ר"ל בלתי ידיעתן. מ"מ יש לעיין אם יש מקצת שמוחין בדבר גם בשעת מכירה מחו לומר שלא למכור כנדון דידן שמא אין ממכרו ממכר ועוד יש לעיין הואיל ובנדון דידן הוי מחילה ולא מכר אם יש לדמות למכירה. או שמא יש לדמות לממושכן ומשכיר שאסור. והטעם הואיל ואין כאן דבר שתחול הקדושה עליו וכאן נמי גבי מחילה אין דבר לחול קדושה עליו או נאמר שלא לחנם מוחלו וק"ל, והנה לדעת הר"ן הנ"ל והגהות האשיר"י בשם א"ז. שפי' הטעם שיש למכור של כפרים ולא של כרכים. משום דרבים הוציאו בבנינה. ושמא יש אחד בסוף העולם שהוציא בה וחלקו מעכב מלמכור לפי שאין בני העולם כפופים לבני העיר. ולא לשבעה טובי העיר שבה מה שאין כן בכפרים עכ"ל. מזה היה נראה שבית הכנסת של ק"ק עלקוש. שבנו אותה משלהם כי ההוצאה מועט וא"כ היה נראה לפי זה שיש לקהל רשות למכור. אבל לדעת הרמב"ם והרא"ש שפירשו שאין תלוי אם בנו משלהם אם לא רק שכרכים בונים אדעתה שיבואו לשם מכל העולם כאשר