שארית יוסף פא

שהיה וגם אין כ"כ לחוש לקול שהרי קול ושוברו עמו אבל לא אאריך בזה ללא צורך כי הוא עומד וצווח באם יאמרו לי רבותינו שאתן גט אתן לה ואינו חש לאיסור קרוביה. אבל לכופו להכניס או לאוסרו באחרת כשהיא אינה רוצה לקבל גט משום תקנת רבינו גרשון מאור הגולה רחוק מהדעת כנלע"ד. ומה שכתב הרב וז"ל ועוד יוכיח שבכל נפשו ורצונו קידשה שהרי אמר ליוטל קרובתה וז"ל זול איך אייך ניט זאגען איך האב אייער קרובה מקדש גיוועזן ויוטל אמרה אתם עדים הרי הודה שקידשה סתם בלי גמגום עד כאן לשונו נ"ל שאין זה צריך פנים דמה בכך לא מפיו אנו חיין שהרי ההוא דקדיש בציפתא דאסא בודאי רצונו היה לקדשה ומכל מקום לא הוו קידושין וגם אפשר שסבר הואיל ונתגלגל כך דהוה חשש קידושין דאטו כ"ע דינא גמירא. אבל האמת שגם הדברים שדבר ליוטל היו גם כן דרך שחוק וגזום אולי תחזיר לו הדרייער וסופו מוכיח על תחילתו. ומה שכתב הרב וז"ל עוד ת"ל בפי מענה להשיב כהנה וכהנה עכ"ל. על זה לא אוכל להשיב כי לא נביא אני ולא בן נביא אבל אם נלמוד סתום מן המפורש תשובתה בצדה. כל הא דלעיל לא כתבתי לפסק הלכה אלא כנושא ונותן לפני רבותיו על גבי קרקע באשר כן התחלתי צעיר אני לימים. ומה שגזר הרב והחרים ונידה את ר' דוד ובנו וכי זה כהלכה וכתורה. והלא קדמונים נמנו ועמדו על זה בשורה שלא להשתרר לב"ד אחר בגזירה. אבל מה לי ולצרה להכניס עצמי בעובי הקורה. כי על זקני בית דין של קק"ק לכבות ולהבעיר הבעירה וכמדומה לי שעלה עד רוחו ולבו השיאתו שלא הניח בארץ שממנה יצא כמותו. אבל הוא בידו שגיונים ושרא ליה מריה ממעונים כי גדיים שהניח נעשו תיישים בעלי קרנים נאם הדן לפני רבותיו על גבי קרקע. הצעיר יוסף כהן: כט' נתעצמו לפני שני הצדדים מק"ק עלקוש דהיינו שכמר זלמנקא קנה בית מיהודי ומצר לו מצרים מד' רוחות ובתוך אותן מצרים עומד בית הכנסת ודרך אותו בית היה המהלך לבית הכנסת ונכתבו המצרים בפנקס דמתא ולא נכתב בפי' שלא מכר לו הבית הכנסת וגם לא נכתב בפי' שהבית הכנסת בכלל המכר. והנה כמר זלמנקא אומר שמקום בית הכנסת שלו וכשירצה יתן לק"ק רק העצים שבנו לבית הכנסת וגם לא יתן להם לילך דרך ביתו וגם אני קניתי מנכרי באשר היה הבית נמכר לו וגם הבית הכנסת ועוד טוען לרווחא דמילתא התניתי בשעת קנייה במעמד אנשי הק"ק שאם יש להם איזה שעבוד על קרקע של בית וחצר זה שאינו רוצה לקנות וכל אותן שהיו במעמד אמרו שמוחלין לו על הכל רק שלא ימכר הבית לנכרי באשר כבר היתה ממושכן וכמעט מוחלט לגוים ורק אחד לא רצה למחול וחמשה אנשים כמעט עיקרי הק"ק נתרצו ועל זה הביא עד אחד. ובני ק"ק טוענין שניתן ליהודי הראשון עשרה טאלר בעד הקרקע כדי להעמיד שם הבית הכנסת ועל זה יש להם עד אחד ועוד אמרו שמקרוב נתנו ליהודי הראשון קודם שמכר הבית לזלמנקא מקום בבית הכנסת בחנם בעבור כי אחר שבנו הבית הכנסת נתן עוד מקום קטון לצורך בית הכנסת ואם כן איך יכול למכור מה שאינו שלו וגם מכחישים עד הנ"ל בזה כי אומרים שלא היו כל כך הרבה לשם בשעת שאמרו למחול וכמו שהוא מעיד. וגם אותן שאמרו למחול טוענים שרב אחד אמר להם מה בכך תאמרו שאתם מוחלים כי אינו