שארית יוסף פ

גם כן מה שהרב צלל במים אדירים והעלה ודלה מים מבארות עמוקים וז"ל נוכל לאמר שלא בקשה לגזול הדרייער אלא רצתה להלוות ממנו והוא לא רצה להלוות אם כן הוה הלואה דלא ניתן להוצאה ובזה אפילו תנא קמא מודה כו' עכ"ל והנה הסתירה מבוארת הואיל והוכחתי שאפי' פקדון כי תבע מיניה ולא יהיב ליה אין ברשותו להקדיש כי מה לנו לדעתו הלא היא עברה על דעתו ולא רצתה להחזיר ואם כן יש לומר דגרע אפילו מהלוואה כי הוה כסיפא ליה מילתא למיתבע והוה יאוש כמו שאבאר אחר כך אי"ה. ועוד אפילו יהבינן ליה כל טעותיה מכל מקום נראה לי דלא הוי קידושין משום דהוה שתיקה דלאחר מתן מעות ואמרינן פרק האשה נקנית (דף י"ב) ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא אמרו ליה והא לית ביה שוה פרוטה אמר לה תקדש בד' זוזי דאיתה בה שקלת ואישתקה אמר רבא הוי שתיקה דלאחר מתן מעות וכל שתיקה דלאחר מתן מעות לאו כלום הוא. אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אמר כנסו סלע זו לפקדון כו' ואע"ג דאמרינן בתר הכי קשו בה בפום נהרא משמיה דרב הונא בריה דרב יהושע מי דמי התם בתורת פקדון יהבינהו ניהליה סבר אי שדיא להו מחייבינה בהו הכא בתורת קידושין יהבינהו ניהליה אם איתא דלא ניחא לה תישדינה ופסק האלפסי וכן הרא"ש וכן האגודה (דף ק"ב ע"ג) הילכך לאפוקי צריכא גט ולעיולי צריכא קידושי אחריני מכל מקום נראה דבנדון דידן אינה צריכה גט דהוה כמו פקדון דטעמא מאי גבי פקדון לא הוה קידושין דהואיל ובא לידה בתורת שמירה סברה אי שדינא מחייבינא באחריות כל שכן היא שבא לידה בתורת גזילה שחייבת ואף אי לא היתה חייבת שהרי גבי פקדון נמי אם אמרה הרי שלך לפניך אפילו שומר חנם לא הוי כמו שפסק ר"ן אלא הכי קאמר דסברה הכי אף על גב דלאו דינא הכי הכא נמי יש לומר סברה הכי אף אי לאו דינא הכי אף אם נאמר דהוה כמו בא לידה בתורת קידושין מכל מקום הוה ספק קידושין וכבר ביארנו לעיל דלא גזר רבינו גרשון מאור הגולה על ספק קידושין אבל אין צורך כי מובן שלא בא לידה רק בתורת שהיא חייבת לשמור ולא בתורת קידושין. ועוד הרי הרמב"ם ז"ל פסק בפרק ה' מהלכות אישות אפילו בקידושין דלאו כלום היא בשתיקה דלאחר מתן מעות ורבינו ניסים מביאו פ' האשה (דף תרכ"ו) ומדקדק דאפי' בשדוך הוה שתיקה לאחר מתן מעות לאו כלום ועוד כתב הרב וז"ל שהרי יכול להוציאו בדיינים עד כאן לשונו. הנה אם סובר שבשביל זה הוא שלו ויכול לקדש בו. כבר השבתי עליו. ואם מפני שעשה פריצותא הואיל ויכול להוציא בלאו הכי בלא גיזום של קידושין והיה דבר מועט גם זה איני מודה לו ואדרבה הואיל והיה דבר מועט הוה כסיפא ליה מילתא למיתבעי ונ"ל קצת ראיה מהא דאמרינן פרק האיש מקדש (דף מ"ו) אמר רב המקדש במלוה כו' עד לימא כתנאי כו' עד מנה חסר צ"ט לא כסיפא למתבעיה מנה חסר דינר כסיפא למיתבעיה כו' ופרש"י ולא סמכה דעתה ואינו מקודשת הרי הואיל ודבר מועט כסיפא למתבעיה כ"ש דכסיפא לתובעה בבית דין וא"כ הוה כיאוש וק"ל. ואי לא מסתפינא מרבותי ומחומר א"א וגם שבעונות הרבים בטלו אנשי מעשה ואין כח לסבול אפי' שובא מכשורי אמינא שאפי' גט אינה צריכה וגרע מאשה שאמרה קידשתני דהתם אמרה קידשתני קידושין גמורים בפני עדים והלכו להם למדינת הים. אבל הכא אינו אומרה קידשתני קידושין גמורים אלא מגדת המעשה כמו