שארית יוסף עו

הבית הכנסת מאותו שהיתה הקרקע שלו מ"מ הואיל וצורך רבים ע"כ צריך להרחיק ואח"כ לתבוע לרבים לשלם לו כמו שמצינו באילנות שמזיקות העיר כדתנן פ' לא יחפור (דף כ"ד) אם העיר קודם קוצץ ואינו נותן דמים ואם אילן קודם קוצץ ונותן דמים ספק קוצץ ואינו נותן דמים גמרא מ"ש גבי בור כו' מאי קושיא דילמא הזיקא דרבים שאני אלא אי איתמר דר' כהנא אסיפא איתמר אם האילן קודם קוצץ ונותן דמים ולימא להו הבו לי ברישא דמי והדר איקוץ אמר רב כהנא קידרא דבי שותפא לא חמימא ולא קרירא מכל זה מבואר שאילתינו שאף אם קדם ירחיקה והדר תובע שהרי בכאן שאינו אלא מחמת נוי העיר עשו רבנן תקנה לקוץ מקודם כדי שלא תתעכב הדבר הואיל והוא קדרא דבי שותפא שכל אחד סומך על חבירו ומתוך כך יתעכב הדבר ק"ו לדבר מצוה וק"ל. וגם ש"מ שאם הוא ספק שצריך להרחיק שהרי תנן ספק קוצץ ואינו נותן דמים וכ"ש בנדון דידן: כח) מעשה בימי חורפי שבחור אחד בכאן ק"ק ק' עסק במעות על השלחן ונפל מידו מטבע הנקרא בל"א דרייער והיתה שם אלמנה ולקחה הדרייער מעל גבי הקרקע ותבע ממנה שתתני לו את הדרייער והיא לא רצתה הכל דרך שחוק וכן תבע ממנה שנית ולא רצתה להחזיר אז אמר לה תן לי או אתה מקודש לי אקדש אותך בזה והיא הלכתה לדרכה דרך שחוק. ואח"כ אמר לקרובה יוטל אני קידשתי קרובתך ואח"כ באו לה קרוביה ואמרו לה תחזיק בדברי הקדושין כי יהיה מוכרח ליקחך ואז אמרה קידש אותי. והוא אומר שהיה דרך שחוק וגיזום. והגאון כמהר"ר שלמה ליברמנש מק"ק עיר הברזל שהיה אח"כ אב ב"ד בק"ק פוזנא כתב שהוא ספק קדושין וגם כתב שאסור לבחור לישא אחרת אף בספק קדושין מחמת תקנת רגמ"ה וכתב ראיותיו ושלחם לכאן ק"ק ק' ואם האלמנה היתה בתו חורגתו: וזהו מה שהשבתי לו. והוגד לי שהגאון מהר"ם מפדוואה הסכים עמי כי אבי הבחור הלך לשם והראה לו והגיד לו הכל: תשובה צעיר אני לימים על כן זחלתי ואירא מחוות דיעי אמרתי ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה וגו' והנה ראה ראיתי מה שפסק וכתב ה"ה הגאון מופלג בחכמה ובזקנה כמהרר"ש בן מהר"ר ליברמנש בו אדבר ואדון על גבי קרקע כתלמיד לפני רבותיו ואומר כי מקצת דברי הרב תמוהים. הראשון מה שפסק וז"ל רגמ"ה גזר אפילו על ספק קדושין וז"ל התשובה שהעתקתי מכתיבת יד הגאון מהר"י מרפורק ז"ל שהיתה כתובה בסוף סימן א"ז שלו כו' ושם כתב רביה זקיני זצ"ל בשם ר' שמחה זצ"ל דלפי' ר"ח כששניהם מודים כששלחו הסבלונות שלא היו צד קדושין בדבר שאז אינו צריכה גט אם כן כפי אילו הדברים נ"ל היכא שנשא המשודך אחרת יש לנו לומר דעתו בודאי שלא קידש כי היה עובר על חרם רגמ"ה ז"ל והיה רשע ואפשר אפי' היה אומר בפי' קדשתיה לא היה נאמן דאין אדם משים עצמו רשע לכן נ"ל היכא שנשא המשודך אחרת שעדיף משניהם מודים שלא קדשו כו' עד נראה בכל מקום שנשלחו הסבלונות ונשא המשודך אחרת דליכא בית מיחוש משום צד קדושין ולא בעיא גיטא עכ"ל התשובה. הרי מבואר לכל מבין שאפי' על צד קדושין ספק אין רשאי לישא אחרת עליה אם לא יפטר