עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשארית יוסף

שארית יוסף עד

She'erit Yosef 74 · שארית יוסף · free full Hebrew text

Open in the reader →

לו משרק שריק ומעט הנבלע המלח מוציאו אח"כ או ככ"פ אבל בנדון דידן שהיה בכלי שאינו מנוקב ונמלח והודחו ונאסר שוב אין לו תקנה אחר שכבר נמלח והודח כמבואר בתשובת א"ז ובהרא"ש ובמרדכי שהבאתי לעיל ואף כי דיניהם אינם שוים כאשר אבאר מ"מ לא פליגי ומוכח נדון דידן מבנייהו ועוד כי נדון דידן לא נמלח כלל אח"כ ולמולחו עכשיו אי אפשר שכבר נתקשה כמו שאנו אומרים בבשר שלא נמלח עד אחר ג' ימים ואף כי יש לחלק קצת מ"מ מי הוא זה שרוצה לחלק מסברת עצמו. ועוד שדברי ב"י תמוהים ולפי הנראה צריך פירוש שכתב שלכתחילה יש ליזהר לדברי האוסרי' כו'. ויש להקשות עליו הלא גם המתירים עצמו אינו מתירים לכתחילה ואם כן גם לדברי המתירים יש ליזהר וע"כ אנו צריכים לפרשו שגם הוא אוסר אפילו בדיעבד ומה שאמר לכתחילה ר"ל כשרוצה הרב לפסוק לכתחילה יפסוק שאסור אבל בדיעבד ר"ל שבדיעבד פסק להתיר אין לו לחזור מן הדין ויסמוך על המתירים וכעין זה מצינו בפי' מהרא"י שכתוב בשערי דורא ויש לעשות כפרש"י לכתחלה ואם בדיעבד עשו כר"ת גבי כבד שפיר דמי ופי' מהרא"י ז"ל שכבר הורה המורה לא מהדרינן עובדא אבל מורין כרש"י ואע"פ שנעשה המעשה אסרינן עכ"ל כן יש לתרץ ג"כ הב"י כדי שלא נשוה לגאון טועה והן או לא הלא הוכחתי שהוא מדבר כשהכל בכלי מנוקב כנ"ל. א"כ בנדון דידן שהיה הבשר נמלח והודח והושם בכלי שאינו מנוקב והציר נטף עליו ולא נמלח אחר כך לכולא עלמא אסור. ולפי דעתי גם אם היה נמלח אחר כך היה גם כן אסור. ואין להקשות על מה שהבאתי לעיל הרא"ש פרק גיד הנשה שכתב דווקא היכא שנפלט מיד כו'. וגם על תשובות א"ז הנ"ל ממאי דכתב בשערי דורא חתיכה שנפלה לציר יחזור וימליחנה ובהג"ה הר"ר זוסמאן הגיה יחזור וידיחנה וימליחנו א"כ משמע דמועיל להפליט מה שאי אפשר להפליט מיד שהרי מדבר בנפל לכלי שאינו מנוקב מ"מ יחזור אח"כ וימלחנה והרא"ש כתב פרק גיד הנשה כנ"ל דוקא מה שנפלט מיד וגם תשובת א"ז הנ"ל אסרה חתיכה שנתערבה עם שאר בשר בכלי שאינו מנוקב די"ל ששערי דורא מדבר בציר וגם לא נמלחה כלל דהוה תרתי לטיבותא חדא שהחתיכה לא נמלחה כלל והיה בה כל דמה דשייך לומר אגב דפלטה דם דידה פלטה נמי דם הבלועה אבל טעם זה אינו מספיק לבד רק שיש עוד טעם להתיר שנפלה לציר ובלעה מן הציר ולא מן המלח כי הציר כחו חלש ואין מבליע כ"כ בחוזק בבשר כמו המלח. וגם טעם זה לבד ר"ל שאין לציר כ"כ כח אין די לבד במקום שהחתיכה כבר פלט דמה שנאמר שיוצא הציר אף כי החתיכה פלטה דם מקודם. לכן בש"ד מדבר שהיה רק ציר וגם לא נמלחו מקודם שאז עלולה להוציא דם שלה עלולה ג"כ להוציא מה שלא בא לה בחוזק ע"י מלח אלא ע"י ציר אבל תשובת א"ז אף כי מדבר בבשר תפל שלא נמלח מ"מ בא דם לחתיכה ממלח עצמו ולא מציר והרא"ש ג"כ מדבר כשאחד לטובותא ולא כששניהם לטובה וק"ל. ומה שחלקתי חילוק זה שיש חילוק בין ציר למלח תמצא באיסור והיתר הארוך (סי' ה') וגם בהגהות שערי דורא במהרא"י ז"ל. וגם בטול ס' אין שייך בנדון דידן הואיל ולא נמלח אין אחד מסייע לשני שהרי אפי' במליחה רבו הדיעות שאומרים שאינו מוליך הטעם בכולו ואוסרים במקום שנגע האיסור אפי' בס' רק שאנו סוברים שהוא בס' כשערי דורא וכמהרא"י שפסק כמותו אבל בלא