שארית יוסף נז

מנהגים הוה כטועה בשקול הדעת ע"ש אבל מה שפסק על ראובן דין מסור ולשלם אף ההוספה שהצריך שמעון להוסיף בגרמתו בשכירות נראה לי שאין זה מצד הדין אם לא למיגדר מלתא כי אין דין מסור במי שעושה דבר שרוצה להרויח בו ובפרט שעלה בדעתו שיכול לילך אחר מנהג והראיה שהרי כתב המרדכי פ"ק דב"ק וזה לשונו והראיה שהביא מרוקח אין ראיה שלשם מדבר במטלטלין שכבר החזיק הקונה וקנוי לו לעולם דבהא שייך קצת דין מסור ומ"מ אינו מחייבו לשלם שהרי כתב שיש לנדותו עד שיתקן עיוותו אינו אומר ישלם כמשאחז"ל מי שיש לו כלב רע שמחרימין אותו שיסלקו וכתבו הפוסקים שאינו חייב לשלם אם הזיק לכן מנדין אותו קודם וק"ל. ומה שכתב מ"כ מי שאינו פוסק כך ילקה במדת הדין הקשה המרומז ליודע"י אהובי הזהר במידת הפחד כי היא מדתו יצחק ושלום ממני אהובך יוסף כהן: יח) נשאלתי על קהלא קדישא דאית בהו משפחה עשירים ג' אחים ובעל אחותם עם בניו נותנים מס לכל ה' גדולים נותנים ד' וכל הקהל ו' והיה המנהג מאז לברור שלשה שמאים עתה העשירים מתנשאים לאמר שרוצים שיבררו א' מהשייכים להם וא' מתוך שאר הק"ק ושלישי המכריע אם לא יוכלו אלו הב' להשוות לא יהיה מפורעי המס כלל והק"ק אומרים אדרבה לא יבררו מהשייכים להם כלל כי בזה יצא משפט בטוב וישר. ע"כ עיקר דברי טענותם: תשובה הנה מצאנו לחז"ל שאמרו כששנים מתעצמים בדין אז זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד וכו' ויש להקשות למה זה בורר לו אחד שהרי בודאי יברור השייך לו או אוהבו למה לא יתנו זקני העיר ג' לדון אותם אותו שאין שייכים להם. אלא הטעם כדפרש"י דציית דמתוך כך צייתי שאומרים הרי אני בררתי כו' א"כ ש"מ כדי שיהיו צייתי ולא יבא לידי מחלוקת תקנו חז"ל כך כדי שיהיו צייתי ה"נ י"ל בכאן הואיל והם עשירים ותקיפים ואולי תתבלבל מעמד הק"ק שירצו לבטל השומא לכן יש להם ליתן דין זבל"א וזבל"א וכו'. והנה מצאתי תשובה בתרומת הדשן (סי' שד"מ) קצת כיוצא בזה וז"ל צבור שהוטל עליהם מס והסכימו כולם לברור ה' אנשים להעריך כל איש ואיש כו' עד ויש ב' אחים עשירים תקיפים בצבור וחפצים שיתבררו ב' מן ה"ה שהן משלהן שיש להם שייכות אליהן. ושאר הצבור אומרים אדרבה אין לברור אלא אנשי' שאין שייכות כו'. תשובה יראה דמי שפוסק למעבד כחפץ העשירים שפיר עביד כו' והאריך עוד ליתן טעם שהבוררים לא יפחדו מהם הואיל והם ביררום ידעו ששומתם טובה להם לעשירים לפי דעתם רק שיהיו רובם שאין שייכו'. דהיינו העשירים יקחו א' אפי' השייך להם והק"ק ג"כ א' שהוא מפורעי המס והוא השייך להם והשלישי יהיה אחד שאינו שייך כלל. וכתב עוד דווקא בעשירים אבל בבינונים אין להקפיד בכל הני וכתב עוד ודווקא שהעשירים רוצים לברור מהשייכים שהם אנשי אמת אבל אם מחזיקים אותם ברמאים ובעלי תחבולות כלל וכלל לא עכ"ל הרי בפירוש כעובדא דידן מבואר היטב שאפי' רק ב' אחים ואין מבואר שנתנו כפלי כפליים מסים יותר מן הק"ק כמו נדון דידן פסק למעבד למלאות רצונם ק"ו הכא מובן שבנדון דידן יהא להם אפי' בשווים ולפי שהוא קצת דבר תמוה הוצרכתי להאריך ולהביא ראיה ברורה ממעשה שהיה ובפרט כי גדול השלום והשי' ישום עלינו שלום: כה עתירת הצעיר יוסף כהן: