שארית יוסף נ

ולא רצה לעשות לו רעה אך רק מניעת הטוב וק"ל. ועוד הרי הועד לפני שהיא התחילה בקילקול ע"י היתול ושחוק ומתוך כך נתפשט הקול ואין לומר דההיא דנבוכדנצר אינו אונס לפי שלא מסר צדקיהו מודעה זה אינו שהרי מהרי"ק מביאו לראיה אף במקום מסיר' מודעה וע"ש. ומ"מ אי קשה הא קשה לי על סברת מהרי"ק הנ"ל דכתב דמניעת הטוב לא הוה אונס מהא דגרסי' פרק ח"ה אמר רבא והוה מודעה לחבירתא אמר רב פפא והא דרבא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא גברא דאזל לקדושי איתתא אמרה ליה אי כתבת לי לכולה נכסיך הוינא לך ואי לא לא אזל כתביה לכולהו נכסי אתא בריה קשישא א"ל וההוא גברא מה תהא עליו אמר להו לסהדי זילו איטמורו בעיבר ימינה וכתבו ליה אתו לקמיה דרבא אמר לא מר קנה ולא מר קנה מאן דחזא סבר משום דהוה מודעה לחבירתא ולא היא התם מוכחא מילתא דמחמת אונס הוא דכתב לה אבל הכא כו'. הרי בהדיא שמניעת הטוב שלא רצתה לקדש לו הוה אונס וקשה על מהרי"ק הנ"ל בודאי לפי' התוס' והרא"ש וריב"ם לא קשה מידי דסבירא להו דבמתנה בלי שום אונס הוי מודעה א"כ נוכל לומר שאף שאין כאן אונס כלל הוי מודעה וכן כתב המרדכי בהגהות דריב"ם ס"ל דאין זה אונס כלל שכתב המרדכי וז"ל וגם מה שהביא ריב"ם ראיה ממתנה דהוה מודעה לחברי' אע"ג דליכא אונס זה אינו דאונס גדול הוא דאמרינן ליה דלא מיקדשא ליה כו' עכ"ל משמע דריב"ם ס"ל דאין זה אונס כלל אבל לפירש רשב"ם והמרדכי הנ"ל דס"ל דזה מקרי אונס קשה על מהרי"ק הנ"ל דסבירא ליה דמניעת הטוב לא מקרי אונס. ויותר קשה לי על מהרי"ק שאף אם יפסוק כר"ת וסמ"ג מ"מ היה לו להביא פי' רשב"ם והמרדכי ולהכריע דלא כמותם כמו שהביא דברי ר"י מפ"ג דשבועות אף כי פוסק דלא כמותו. ועוד שהוא הכריע דברי ר"י דהסמ"ג שהוא בתראה סובר כר"ת ולא כר"י וקשה שהרי המרדכי בתראה יותר מסמ"ג. ויש לתרץ בסברא הנ"ל דאף רשב"ם והמרדכי דסבירא להו דהוי אונס לענין דמבטל מתנה דווקא כשהיא בלא שבועה אבל תשובת מהרי"ק מיירי במקום שבועה וכל הראיות שמביא מהרי"ק כולהו מיירי בנדרים ולכך אינו מביא רק דברי ר"י שמושבעים מהר סיני לקבל התורה וע"ש במהרי"ק (סי' קס"ו) שמשמע שסובר שמניעת הטוב הוה אונס לבטל שבועה. ואם תאמר הואיל והיה אונס לענין מתנה בלא שבועה אם כן למה פסק ר"ת בההוא שנתפס מחמת מס דלא הוה אונס הלא גט ומתנה שוים. וי"ל דהתם גבי גט לא מסר מודעה. ואם תאמר אם כן מה מביא מהרי"ק מפסק דר"ת דלא הוה אונס הלא הטעם מפני שלא מסר מודעה. וי"ל שמהרי"ק שוקל הסברות במאזני צדק שאם היה האונס כ"כ חשוב שמבטל שבועה אפי' ע"י מסירה מודעה יהיה לו להחמיר גבי גט לבטל אפי' בלא מסירת מודעה אלא ודאי אינו אונס בשום צד לבטל שבועה אפי' ע"י מסירת מודעה. אבל כאן אם מבטל מתנה גרידא במסירת מודעה אין חידוש שלא נחמיר בגט בלא מודעא וק"ל. והנה אף כי שנינן שנויי דחיקא מ"מ מפני זה אין לגמגם בפסק של מהרי"ק כי לא מפינו הוא חי ודעתו רחבה מדעתנו. העולה לנו מזה שמניעת הטוב מליתן לה גט אינו קרוי אונס לבטל שבועה או ת"כ ואם כן אף אם נדמה נדון דידן למתנה וגם נאמר שהמודעא קדמה מ"מ אינו מבטל התקיעת כף הואיל ולא מקרי אונס. כ"ש בכאן שהיה ק"ס ח"ח וש"ד ובקנס קודם המודעא