שארית יוסף מט

לתקיעת כף שהוא כשבועה וגם חמורה משבועה לדעת מקצת רבותינו כמו שמביא המרדכי תשובות רבי' יוסף ור"י בר מנחם (דף קל"ה ע"ג) בב"מ וחמיר שבועות מנדרים שאין מסירה מודעא מבטלת כשאין שם אונס וכאן בנדון דידן היה ת"כ כמבואר בטענות ואם כן אף אם נדמה נדון דידן למתנ' ושהמסירה דמודעה הוה קודם לתקיעת כף אם אין אונס אין מבטל וכן פסק מהרי"ק בהדיא שורש קס"ו עמוד א' שהמודעה בלא אונס אינו מבטל שבועה ומביא ראיה מתוספות דנדרים וגם מביא ראיה מתשובת רשב"א והאריך ע"ש. ועוד בר מן דין אף אם לא היה כאן ת"כ הלא הרשב"ם מפרש דווקא כשיש שם אונס ובהג"ה אשירי ובמרדכי מביא הרשב"ם והוסיף במרדכי וריב"ם פי' גילוי בעלמא בלא אונס כו' וליתא ודוחה כל ראיות של ריב"ם ואם כן איך יעלה על הדעת להוציא ממון הואיל ופלוגתא דרבוותא וגם רוב הנראה לעינים ועוד בכאן גם כן ת"כ. הנה מבואר שאם אין אונס אפי' מתנה אינו מבטל ואפי' קדמה המודעה לת"כ. ונדון דידן לפי הנראה אין כאן אונס כי כמ' הילל לא דחק אותה לקבל גט אלא מתוך שלא רצה לעשות לה הטוב ההוא ליתן גט ולבטל ממנה חשש וקול שמונעים מתוך כך לישא אותה ובשביל שנמנע מלהטיב עמה אינו מקרי אונס כמו שכתב מהרי"ק בהדיא שורש קס"ו ענף א' ואף כי גופא דעובדא דמהרי"ק אינו דומה ממש לנדון דידן כי יש מקום לבעל הדין לחלוק מ"מ מהראיות שמביא מהן יש להביא ראיה שהם ממש כנדון דידן וז"ל לא קרינן אונס אלא כההוא דדחקו חבריה בתפיסה וכן ההיא דתלוה ויהיב ואפי' תלוה וזבון אלא דאגב אונסה דזוזי גמר ומקני התם הוא דקחשיב אונס ר"ל ובאם מסר מודעה בטל משום דאין המוכר חפץ לא במכירה ולא בכספו דא"ל דל אנת ודל מעותיך אלא שזה אונסו למכור ולקבל מעות אבל בנדון זה כו'. עד וגדולה מזו כתבו הפוסקים בשם ר"ת וז"ל גם אומר ר"ת שאם קדש אדם אשה כדת מ"ו ולבסוף אין האשה חפיצה בו אין לכופ' לא בדיני אומות כו'. אך אם נחבש בידי גוים בשביל מס או דבר אחר יכולין לומר לא נעזור לך להתירך מתפיסה אם לא תגרש פלו' בגט כשר ואין זה כפייה כיון שאין עושין לו דבר רע כי אם למנוע מלעזור ע"כ ורואה אני הדברים ומה הכא דמצוה קעביד להוציא מתפיסה אפ"ה לא חשיב אונס כו' עכ"ל מהרי"ק. הרי בהדיא שפוסק שמניעת הטוב אין קרוי אונס. ואם יאמר האומר שאני נדון דידן שאין אחרים יכולין לעשות לה הטובה וא"כ האונס גדול יותר מאותו שבתפיסה שאחרים יכולין להוציא. ועוד שלפי דברי מרת אידל הוא גרם לה האונס מש"כ גבי אותו שבתפיסה כנ"ל מ"מ גם על זה יש לי ראי' שבשביל זה ג"כ אינו נקרא אונס שכתב מהרי"ק בתשובה שורש קס"ו וז"ל ועוד תדע דכן הוא דלא חשיב אונס שהרי כתב הסמ"ג גבי ההיא דהמדיר את חבירו אין מתירין לו אלא בפניו דדווקא היכא דעשה לו טובה כו' כי ההיא דצדקיהו שהוציאו ממאסר ע"י שבועתו ועתה יש לדקדק אם איתא דכהאי גוונא חשיב אונס למה נענש צדקיהו על כי נשאל על שבועתו ואמאי מגניהו הכתוב באומרו בזה אלה להפר ברית והלא היתה השבועה באונס שהי' ירא שאם לא היה נשבע לא היה מוציאו ממאסר אלא כה"ג לא חשיב אונס כיון שאין עושה עמו רע כי אם נמנע מלהטיב עמו עכ"ל מהרי"ק. הרי ממש כנדון דידן דהתם נמי אין שום אדם היה רשאי להוציאו ממאסר וגם נבוכדנצר הוא שגרם לו ההיזק והאונס מ"מ אינו נקרא אונס הואיל