שארית יוסף מו

או אחריו. והשיבו לא. ובפטור כתוב בו נתפרעתי ומחלתי. וכמר מענדל טען שלא נתן לו כמר זימל כלום בשעת שנתן הפטור זולת שהיה לו עליו שטר חוב על שלשים זהובים לזמן היריד ההוא והרחיב לו הזמן עד יריד אחר. ושאלתי את כמר מענדל הנ"ל מה הוא האונס. והשיב לי שבאם היה נתפרסם התביעה ביריד יתגלה שאין לו ולא יאמינו לו ולא יתנו לו סחורה בהקפה ואז לא יוכל לפרנס עצמו עכ"ל: תשובה גרסינן פ' חזקת הבתים אמרי נהרדעי כל מודעא דלא כתיב בה אנן ידעינן באונס' דפלונ' לאו מודעא היא ומקשה בגמרא מודעא דמאי אי דגיטא ומתנה גילוי מילתא בעלמא היא כו'. ופרש"י שם גלוי מילתא כלומר הרבה בני אדם יוכלו לידע אונסו דכיון שאינו מקבל ממון במתנה זו כו' עד אלא ודאי נאנס בגט ובמתנה זו הילכך אין צריך לפרש ולא דמי לזבינא כו' וכתב ב"י משמע מדבריו דהיינו טעמא כו' עד ולפי זה אם יתברר הדבר שאינו אונס אין מודעא זו כלום כו' עד וכן כתב הוא ז"ל אבל בלא אונס כו' עד וכיון שלא נאנס כלל אנן סהדי שגמר בלבו בשעת מעשה לעשות גט גמור עכ"ל משמע דה"ה לענין מתנה. וכתב נ"י שמדברי הרמב"ם נראה שכל שתלה מודעתו בדבר שאין אונס אין בדבריו כלום עכ"ל. אם כן היה נראה מזה שנדון דידן שאין נקרא אונס יראת הנושים כמו שאבאר אח"כ בסוף בעזה"י אם כן אפילו אם נדמה פטור זה למתנה וגם אם נאמר שנעשית המודעה בודאי קודם שנתן הפטור מ"מ אין מודעתו מודעה. וזה הכל לפי' רשב"ם הנ"ל מיהו אבל לפי פי' הרא"ש אין תלוי בזה שהרי פליג על פרשב"ם ומפרש פרק חזקת הבתים (דף קצ"ה) וז"ל גילוי מילתא בעלמא פיר' הרי הוא מגלה דעתו במסירת המודעה שאינו נותן מתנה זו בנפש חפיצה ולא ניחא ליה דליקני מתנה זו בטילה בכך כו' עד ואפי' אם ידוע הדבר שאותה מודעה שמסר בפני עדים דבר שקר הן הוה מודעה לבטל מתנה כו' עד וכ"כ הרמב"ם עכ"ל האשיר"י. א"כ לפי פי' הרא"ש אפי' אם אין אונס הוה מודעה אם נאמר הואיל וכתיב בה מחילה הוה כמתנה וגם אם היה מסירת המודעה קודם הפטור אבל מ"מ אף לפי פי' הרא"ש שאין מצריך שיהא שם אונס מ"מ מצריך בגלוי מילתא שיהא קודם שלפחות צריך גלוי מלתא וכתב מהרי"ק בשורש קפ"ה בשם ר"י הברזילי דלאחר מעשה לא מהני מסירת מודעה. ובנדון דידן אין העדים יודעים מתי היה המודעה כמו שכתב לעיל בשאילה וא"כ הוה ספיקא לכ"ע ואין להוציא ממונא מספיקא. ואם היה האונס אונס גמור אז לפי מקצת רבותי' אין צריך מודעה במתנה אבל כשאין אונס צריך לפחות מסירת מודעה קודם לכ"ע וגם אפי' היתה המודעה קודם באין אונס נחלקו בו בתראי וא"כ מי יוציא ממון מספק. ועוד שכל זה דווקא אם נאמר דהוה הפטור מחילה גרידא דהוה כמתנה אבל כתוב ג"כ לשון פרעון בפטור דמשמע שקבל דבר מה ואף כי כתוב ג"כ מחילה מ"מ הוי ג"כ פרעון קצת והיינו פשרה וכתב הרמב"ם בפ"י מהלכות מכירה דפשרה דינה כמכר וטעמא לפי שהתובע ירא שמא יפסיד כל תביעתו בדין לכן הוא מתפייס ליטול קצת בפשרה. ובמכר כל מודעה דלא כתיב בה ידענו באונסא לאו מודעה היא וצריך למסירת מודעה אף אם יש אונס גדול. אבל נדון דידן אינו ידוע אם היה המודעה קודם המעשה ואף אם היתה קודם לא ידעו באונס וכל מודעה דלא כתיב בה ידענו באונסא לאו כלום