שארית יוסף מה

דברי ראבי"ה שקבל מאביו דהא דאמרינן בהניזקין דמתנתו מתנה אמתניתין קאי דאוקמי כשאינו אפטרופוס אבל יש שם אפטרופוס אין מתנתו מתנה וכן פ' המיימון פ' כ"ט מהלכו' מכירה. יש לומר שזה מדבר בפעוטות אבל בן י"ג או י"ד שנה כנדון דידן יש לומר דמתנתו מתנה אפילו ביש שם אפטרופוס. כמו שמצינו שחלוקים גם כן שאין מתנה פעוטות מתנה במקרקעי אף כי אין שם אפטרופוס ובן י"ג מתנתו מתנה כמו שנמצא בתשובת מרדכי שלהי פרק מי שמת (דף רנ"ז ע"א) הנ"ל וכן פירשה בתוספות פרק הניזקין בדבור המתחיל אחת מתנה מרובה ואחת מתנה מועטת. ונ"ל לדקדק מדברי ראבי"ה עצמו דלא איירי אלא בפעוטות שלא הגיעו לי"ג שנה ויום א' שהרי אמר וז"ל הא דאמרינן בהניזקין מתנתו מתנה כו' ויש להקשות למה לא חילק ראבי"ה חילק זה על דברי אמימר פרק מי שמת בפרט אשר שם העיקר שהרי פסקה הגמרא הילכתא כאמימר שמתנתו מתנה ואליבא דהלכתא היה לו לחלק בין יש אפטרופוס לאין שם אפטרופוס אלא על כרחך צריכין אנו לומר שלא חילק חילוק זה אלא דווקא בהניזקין אשר לשם מדבר בפעוטות כמו שפירשו התוספות בדבור המתחיל אחת מתנה מרובה כו' אבל בבבא בתרא פרק מי שמת איירי בבן י"ג שנה כמו שפירש רש"י על אמימר בפי' דמאחר שהוא בן י"ג שנה אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן מתנתו קיימת אבל לא למכור בנכסי אביו עד שיהיה בן ך' שנה. ואם כן גם המיימוני יש לומר שמודה בזה. ועוד שגם מתוך עניני הנער היה ניכר שיודע בטיב משא ומתן ופיקח שהרי לא רצה כנוס עדיין אותה המשודכת לו אף כי היה זמן המוגבל לכשיהיה בן י"ג שנה וזה אין מדרכי נער טיפש וסכל ואף אם נאמר שהאפטרופוס אגמרו ליה ואסבורי ליה שרע לו להכניס ולכן לא הכניס מ"מ מקרי יודע כדאמר רבא גבי ההוא פחות מבן עשרים כו' עד אמרו ליה קרוביה לקוחות אגמרוהו אמר רבא מסברי ליה וסבר הואיל ומסברי ליה וסבר מידע ידע והאי דעבד הכי חוצפא הוא עכ"ל הגמרא. הרי בפירוש אף על פי שעבד מתחילה דרך שטות שזרק לפני רבא מכל מקום אחר כך עשה דבר חכמה על ידי דאגמרוהו אפילו הכי הואיל וסביר יודע קרינן ליה כ"ש זה שלא נשמע עליו שטות וזו החכמה עשה אף אם על ידי דאגמרוהו וסביר מקרי יודע וכ"ש לפי דברי הרא"ש שהאריך לבאר שאין חלוק בין יש אפטרופוס שמתנתו מתנה ואף אם לא היה רק בן ט' שנה כנ"ל. העולה בידינו שמתנה מתנה ונזקקין על ידי שטרות הנ"ל רק כשיקיימו עתה וכ"ש אם היו מקוימים מקודם הואיל והוא בתוך הזמן הנלע"ד כתבתי. ועוד מבואר היטב בריב"ש (סי' תס"ח) שמתנתו מתנה אפי' במקום אפטרופוס ומאריך לשם בראיות וע"ש: טו) נתעצמו לפני בדין דהיינו כמ"ר מענדל י"ץ תבע את כמ"ר זימל מק"ק שדלוויץ איך שנתן לו ריבית קצוצה ששים זהובים שיחזור לו. וגם הביא עד אחד שהיה שלוחו של מענדל להביא לכמר זימל הנ"ל איזה סך ריבית וזימל השיב כבר תבעת אותי בתביעה זו ועשיתי עמך פשר והראה לפנינו כתיבת יד שכמר מענדל פטר אותו מכל תביעות שבעולם. ומענדל הביא ב' עדים שמסר מודעה לפניהם על הפטור ושאמר להם שהוא אנוס בפטור שנתן עכ"ל. ושאלתי העדים אם היו מכירים באונס מה ואמרו לא ידענו משום אונס. שאלתי עוד אם יודעים זמן שמסר לפניהם כדי לידע אם הוא קודם זמן הפטור