שארית יוסף מד

אלמא אע"ג דמקיימין את השטר שלא בפני בעל דין אין נזקקין לנכסי יתומים. ואומר אני הא דפסק כרבא בערכין לאו אשטר קאי עכ"ל. הרי שמפרש ההיא דערכין דווקא בלא שטר אבל בשטר נזקקין ואע"פ שכתב הסמ"ג בעשיי' (סי' צ"ה) וז"ל אר"י במ' ערכין בפ' שום היתומים אין נפרעין מהיורשים אלא אם כן היו גדולים אבל יורשים קטנים אין נפרעים מהן שטר חוב ואפי' היה בו כל תנאי שבעולם לא יפרע בו המלוה כלומר עד שיגדלו היתומים שמא יש להם ראיה שסוברים בה השטר אא"כ היה ריבית כו' עכ"ל. הרי שמפרש בהדיא אפי' שטר חוב. מ"מ אעפ"י שהצעה משמע שכן הוא בפי' בגמרא. אבל אינו כן כי ראיתי בפרק שום היתומים (דף כ"ב) שכל זה האריכות דהיינו ממה שכתב שטר חוב עד סוף כל הכל דברי הסמ"ג שנפרש מדעתו שהגמרא כן פירשו אבל הלא הבאתי לעיל הטור שכתב שנתקבל העדות ולא כתב שנתקיים השטר משמע שמדבר במלוה ע"פ וכן הרא"ש שפרט ג"כ מלוה ע"פ כנ"ל וגם המרדכי לא סבירא להו פירוש זה. ועוד הלא גם הסמ"ג פוסק דתוך הזמן נזקקין שהרי כתב שם ומזה אין הלכה כר' יוחנן אלא כר"ל שסובר בב"ב דתוך הזמן נזקקין כו' עד כך פסק ריב"א וגם לפי הנראה אין זה עיקר השאילה כי המתנה המכירה מפורסם וידוע. ונחזור לעיקר השאלה אם מכירת הנער ומתנתו מכירה ומתנה או לא: אמרינן בב"ב פ' מי שמת איתמר קטן מאימתי מוכר בנכסי אביו רבא אמר רב נחמן בן י"ח. ורב הונא בר חיננא אמר רב נחמן מבן עשרים עכ"ל הגמרא. ופסק האלפס הלכתא כותיה וא"כ נאמר בנדון דידן שאינו רק בן י"ג או בן י"ד אין מכירתו מכירה מ"מ הרי פי' רש"י והרא"ש דבאינו יודע בטיב משא ומתן מיירי דאילו ביודע בטיב משא ומתן אמרינן בגמרא שלח ליה גידל בר נשיא לרבא ילמדינו רבינו תינוקת בת י"ד ויודעת בטיב משא ומתן מהו שלח ליה אם יודעת בטיב משא ומתן מקחו מקח וממכרו ממכר. ואעפ"י שפי' האלפסי וכן ר"ן דבנכסי עצמו מיירי אבל בנכסי אביה לא מצי זבין. מ"מ הרי כתב האלפס הוא בעצמו חזינא לרבוותא פלוגתא. והאשיר"י כתב דבנכסי דאבוה איירי וכו' והאריך ולבסוף כתב רב אלפסי לא כתב כן ויותר נר' כמו שכתבתי עכ"ל. הרי שהאשיר"י שהוא בתר' דוחה דברי האלפסי ופוסק דאפילו בנכסי דאבוה מכירתו מכירה. ועוד דבנדון דידן מודה האלפסי והר"ן שהרי יש בכאן ג"כ שטר מתנה ואמר אמימר פרק מי שמת דמתנתו מתנה והמרדכי שלהי מי שמת (דף רנ"ז ע"א) מביא תשו' רבינו גרשון שפסק שבן י"ג מתנתו מתנה אפילו אינו יודע בטיב משא ומתן ואפי' בנכסי אביו וכשיודע אפי' ממכרו ממכר ע"ש. ואע"ג דאמרינן בכתובות פ' מציאת האשה (דף ע') תנן התם הפעוטו' מקחו מקח וממכרו ממכר אמר רב פפא לא שנו אלא שאין שם אפטרופוס אבל יש שם אפטרופוס אין מקחו מקח עכ"ל. וא"כ שמא נאמר ג"כ הואיל ויש בכאן אפטרופוס ואין מקחו מקח ג"כ אין מתנתו מתנה ונוקי' הא דאמימר באין שם אפטרופוס מ"מ פסק ר"ח והתוספות שם (דף ע') והסמ"ג מביאו במ"ע פ"ב והאשיר"י מביאו בכתובות סוף פרק מציאת האשה (דף י"ד) וז"ל פסק ר"ח בשם רב האי גאון אבל מתנתו מתנה אע"ג דבגיטין פרק הנזקין מבעיא כשאין שם אפטרופוס כו' והאריך עד אין חילוק בין אם יש שם אפטרופו' בין אם אין שם אפטרופוס. והמרדכי מביאו ג"כ פרק מציאת האשה ואעפ"י שהביא המרדכי