שארית יוסף לז

מוסכם מן הקהל אז חייבים אבל במנהג בעלמא לא עכ"ל. והנה בנדון דידן נעשה פעם אחת אין לקרותו מנהג קבוע להיות מוכרח לילך אחריו. וכתב עוד ואף אם היה לשם מנהג קבוע מ"מ אם לא ידעו אותן הבאים יש להם כח לומר לא ידענו ואם רוצים לצאת אין צריכים ליתן כלום הבאתי זה שבאם אולי יתברר שהיה חוק ומנהג קבוע יכולים לומר נצא מכאן ולא ניתן כלום. והנה אף כי הריב"ש כתב אבל ראיתי קהלות שפורעי' לפי הפרעון וכן אנו נוהגים עכ"ל. ולשם מדבר בהלוואה שלוו הקהל לצורך המסים שהיו חייבים מקודם לפרוע. אעפ"כ פסק שכן הוא נוהג לילך אחר הפרעון וא"כ לנדון דידן שהלוו לשר ולא היו חייבים מקודם שנלך אחר הפרעון. מ"מ הרי כתב לא נהגנו אלא לאותן שהיו בשעת הלואה שלוו הקהל דאף אם היה עני בשעת הלואה ובאותה זמן לא היה נותן הולכים אחר הפרעון ואם העשיר צריך ליתן וכן להיפך כו' עד אבל מי שבא ממקום אחר לדור כאן בנתים זה אינו פורע כלום עכ"ל. ואם יאמרו נעשה תקנה קבועה אין כחם יפה בזה לעשות מידי דמעלי להאי וקשה להאי אפי' ליחיד נגד רבים וזה אין צריך פנים כי היא הסכמת כל הפוסקים ומה שלא הבאתי ראיה ממעשה גופא של הריב"ש שפסק שהולכין אחר זמן ההלואה וגם מתשובת הרשב"א (סי' תשע"ז) שפסק ג"כ לילך אחר ההלואה משום שהם מדברים בהלואה שהלוו הקהל שהיו חייבים מקודם ופרעו בהלואה זו אבל נדון דידן הית' הלואה ולא חיוב קודם לכן אין להביא מהן ראיה רק ממה שכתב שהמנהג שלהם אפילו באותה הלואה שהיה חוב קודם לילך אחר זמן הפרעון וא"כ כ"ש לנדון דידן לכן הוצרכתי להקשות מזה ולתרץ ולהביא שאינו מדבר בבאים בנתיים והנה בזה נחיתנא ובזה סליקנ' דאין לק"ק שום דבר על הבאים לא קרן של הלואה וממילא גם כן לא הריבית מההלואה: שאלה זו שאל הישיש שאירי כמהר"ר לעמל מקהילה קדושה לובלין י') בן פורת יוסף כו' השאלה ראשונה אשר אני שואל ראובן תבע את שמעון בעד מאתים זהובים ועשרה קצת פחות או יותר ותשובתו של שמעון החוב הזה אינו ידוע לי ואם הייתי חייב לך אז שלמתי לך וראובן הביא עד אחד ששמעון הודה לו מאתים זהובים באתה עד אבל אם לא אמר אתה עד לא היה חייב או משום דמילי דכדי הם. או משום עשוי אדם שלא להשביע בשלא תובעו או משטה אני בך כשתובעו כל זה מבואר בח"מ (סי' פ"א) על הטענה הזאת ועל תשובת שמעון נפלה מחלוקת גדולות בין התלמידים יש מהם שרוצים לדמות לדין כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי באופן זה מאחר שהשיב שמעון החוב הזה אינו ידוע לי ואם הייתי חייב לך כבר פרעתי ויש לראובן עד שהודה אליו איך שחייב לו ר' זהו' א"כ צריך לישבע כנגד העד ש"ד שלא היה חייב לו מעיקרא ר' זהובים וזה אינו יכול לישבע מאחר שטען לכתחלה החוב הזה אינו ידוע לי והתלמידים האלו הביאו ראיה מתשו' הרא"ש ז"ל במע' באופן זה וז"ל ילמדנו רבינו ראובן תבע לשמעון יריעת בגד שנתן לו למכר' והשיב שמעון שלא הי' נזכר לו שנתן לו ראובן יריעה זו מעולם בא עד א' והעיד בפני ניתנה היריעה זו לשמעון חזר שמעון ואמר אם אמת הוא שניתנה לי אפשר שפרעתי דמיה לראובן אשלח אחר פנקס שלי לעיין בו