שארית יוסף ל

קהלות שו"ם כך הוא לחלוק בנכסים כל זה כתוב במרדכי פרק החולץ (דף תנ"ו ע"ג) וז"ל על ריב אלמנה משפיר' כו' עד וראיתי שכולם הושוו לאחר שיחלצו לה היבמין שיחלקו בנכסים כו'. ובתרומות הדשן כתוב שתקנת הקהלות כך הוא. ומה שכתוב בטור אה"ע ובכמה פוסקים שנוטלת כתובתה אחר החליצה היינו מן הדין אבל בתקנות הקהלות חולקין. ומה שצועקים היבמין שהיבמה וקרובים מגזמין בערכאות ידוע שב"ד הסמוך חייב לגזור בגזיר' נח"ש שלא יגזמו עוד ק"ו שלא יעשו ובאם לא ישמעו לקול מורים אז קול עליהם נרים בכל אלו ג' מדינות להחרים וגם בעונש שלא להתחתן בה ובכל מסייע לדבר עבירה. ומה שבא בשאילה מה יקחו הבנות. פשוט שיזונו עד שיבגרו. ועוד עישור נכסים להשיאה. ואף שיש מחלוקות בין גדולי המורים בשאומדין דעת האב מה היה נותן לה דוקא באם יהיה האומד פחות מעישור נכסים אז נותנין רק האומד אבל באם יהיה האומד יותר מעישור נכסיו מכל מקום אין נותנין לה יותר מעישור נכסים ויש אומרים שנותנין לה לפי האומד אפי' יותר מעישור נכסים ודעת מהרי"ק בשרש ע"ח מכריע כדברי האומרים שאין להוסיף על עישור נכסים מ"מ נ"ל לעשות פשר הואיל וכמה בתראי דהיינו הרב המגיד כתב שהרמב"ם והרבה גאונים סוברים שהולכים אחר האומד אפי' להוסיף וגם הר"ן כתב שכן דעת רש"י והראב"ד רק שהאומד קשה עד מאד וגם מהרי"ק ידע כל אלו הדעות והכריע שלא כמותם לכן טוב עד מאד לעשות פשר. והענין האפטרופס' אין מורידין קרוב הראוי לירש לנכסי מקרקעי דיתמי אם לא ע"י תחבולה שלא יוכל לטעון אחר זמן שנפלו לו בירושה אבל במטלטלי מורידין קרוב והוא קודם לאדם שאינו קרוב רק שיהא טוב ושפוי נכסי וזה לשון הגהות מרדכי בב"מ דף קמ"ז ע"א והא דלא מחתינן קרוב היינו דוקא במקרקעי דהתם עדיף טפי לאוקומי רחוק כו' אבל במטלטלי עדיף לאוקמי קרוב כו'. וכן כתב רב צמח גאון אי מעלי ושפו נכסי. וכתב ר"ח אי אינש מהימן הוא וכן כתב ר"י הזקן עכ"ל. וא"כ בפירוש שקרוב עדיף במטלטלין וגם מושכל ראשון בקרוב מאב וקרוב מאם ושניהם שוים במעלות שקרוב מאב קודם כי כתיב למשפחו' לבית אבותם ופירוש משפחות אב קרויה משפחה ולא משפחת אם והואיל ופסקו חז"ל כנ"ל שקרוב עדיף אם כן קרוב מאב קודם וק"ל: ז) נשאלתי ממדינת מעהרין על א' שבא לידו קנייה מגוי בזול וקרוב לודאי שהיתה גניבה והלך הקונה עם הגוי המוכר לבית יהודי אחר וקנהו שם הרבה בזול ובשעת שנשא ונתן עם הגוי קודם שפסק המכר וגמרו אמרה אשת בעל הבית מה אתה עושה אני רוצה לקנות הואיל והוא בביתי הוא שלי. ואז השיב לה הקונה אל תדאג אנכי אשוה ואפשר עם בעלך. ובא השואל לשאול אם קנתה לו חצירו לגמרי או החצי או לא קנה הבעל בית כלום עכ"ל השאילה בלתי תוס' ובלתי חסרון: תשובה שנ"ל שהבעל בית יש לו החצי ואף כי המרדכי פ"ק דב"מ (דף קל"ד ע"ד) מביא פלוגתא דראב"ן וראב"י וז"ל כתב ראב"ן ראובן שנתאכסנו לו אורחים בביתו והיה שמעון מחזר אחריהם אמר ראובן אני רוצה לזכות בהן. ופסק ראב"ן דין זה פסוק ממתני' ראה אותן רצין אחר מציאה