שארית יוסף כח

ועוד הרי כתוב בכלבו סי' קמ"ג האב ששידך את בנו וכו' והבן לא היה בשעת התנאים השיב ר"ת שיש לו לקיים כו' אם כתב הבן הרשאה לאביו עכ"ל הרי בהדיא דוקא אם כתב הרשאה ובלא הרשאה לא ק"ו לבן שאין לו כח על אביו וק"ל. ועוד בר מן דין אף אם לא נודע שהוא שליח מ"מ יש להביא ראיה שאין הקנאתו הקנאה הואיל וידוע שאין בידו ולא יבא לידו ולכחו לעולם. דגרסינן בב"ב פ' המוכ' את הבית א"ל ארעא ודיקלא חזינן כו' כאשר כתבתי בסי' ד' למעלה שמתחיל בפני תבע כמר וייבל. ע"ש: ו) נשאלתי ממדינת תוגר מק"ק פלעוונה על ראובן שמת והניח אשה ובנים ובנות והניח קרקעות וכסף ושוה כסף וגם חובות הכל ביחד לערך ה' מאות ועשה את אשתו אפטרופוס על הכל וכתובה שלה לערך ד' מאות ומתה והניחה סך הנ"ל וג' בנות וה' בנים ואחד מהן בכור ואותו בכור היה נשוי קודם מיתת אמו וכתובת אשת הבכור גם כן ד' מאות והיה משתדל מאחיו שטרי חליצה כתקנת קהלות שו"ם. ואח"כ מת הבכור הנ"ל אחר מיתת אמו בלא בנים ואשתו זקוק' ליבמי' ואותו בכור לא הניח רק לערך ר"ן זהובים. וטוענת היבמה מאחר שבעלה היה חי בשעת מיתת אמו א"כ הירושה נפלה בחייו והיא רוצה לגבות מאותה ירושה מה שחסר בכתובתה וגם טוענת שבעלה היה בכור ויש לו שני חלקים בירושה והכל אני נוטל בכתובה וגם היא רוצה להחזיק בכל ולא לפייס את היבמין בשום דבר ואומרת כשארצה בחליצה אז אפייס את היבמין. וגם טוענת הואיל ויש לי שטר חליצה מוכרחים היבמי' לחלוץ לי בחנם. והיבמין טוענים אנו יורשי אחינו. ואתה זקוקה לנו ולנו להחזיק ראוי בכל הנכסים לכן תן לידינו מה שבידך מנכסי עזבון אחינו. ועוד שהבכור אינו נוטל פי שנים בירושת האם. ועוד שעדיין לא בא ליד אחינו שום דבר כי לא חלקנו והוי ראוי לאחינו ואין אשה גובה כתובה בראוי ועוד העיקר הם חובות מגוים בלא משכון ואף אם היה הירושה מאבינו מ"מ אינו נוטל פי שנים בחובות שהם ראוים לבא. ועוד קובלים היבמין שקרובי האלמנה מגזמים לילך בערכאות ש"ג הן מחמת ירושה והן מחמת חליצה. ועוד שאלו כשיבואו לחלוק מה הדין ליתן לבנות. עכ"ל השאלות וגם ענין האפטרופ' שאלו: הנה מה שטענה יבמה שרוצה ליקח כתובתה מהירושה הדין עמה דמקרי מוחזק אף כי לא חלקו שהרי כל הנכסים בחזקת הבנים ובעלה היה אחד מהם ואף אם היה בעלה מת קודם מיתת האם והיה שעבוד כתובתה על הנכסים אעפ"כ לא היה מקרי ראוי כדאמרי' במרדכי פ' כל הנשבעין (דף של"ו) עד נשאל למהר"ם על ראובן שמת והניח אלמנה ואח"כ מתה הבת ובעלה תובע ירושת אשתו כו' עד ואין לומר הואיל והיה משועבד לכתובת אלמנה הוה ליה ראוי כו' הא ליתא דא"כ בטלתה ירושת בכור עכ"ל הרי שעבוד כתובה על הנכסים ולא מקרי הנכסים ליורשי' ראוי רק מוחזקים ואף שמצינו תשובה אחרת בכתובות פרק נערה (דף תקל"ט ע"ד) תשובות מהר"ם וכתוב דכשכתובת אלמנה על הנכסים מקרי ראוי לגבי הבן ואין אלמנת הבן גובה כתובה מהראוי שתי תשובות אלו הקשיתי בבאורים שלי פרק כל הנשבעין זו על זו וכל היכא דנשבע' על כתובת' אז הנכסים בחזקת האלמנה וליורשיה הוי ראוי אבל כשלא נשבעה