שארית יוסף קעא

אבן העזר (סי' קט"ו) וכן כתבו התוספות בשם ר"י פרק ב' דיבמות. ועוד דאף בפרק אעפ"י לא כתבו אלא היכא דאיכא רגלים לדבר בלא דבריה כגון כההוא מעשה דנדרים דחזו לנואף דערק מביתה ואע"ג דהתוספות לא חלקו בהדיא בין איכא רגלים לדבר לליכא רגלים לדבר מוכרח הוא בדבריהם דאל"כ איך יחלוקו על משנה שלמה דנדרים דתנן בה האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה ואין לחלק דהתם מיירי שאינה רוצה להפסידה כתובתה כמו שכתבו שם התו' דלענין שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא אין לחלק בזו ותדע מדברי התו' עצמן שכתבו וכן נראה דאין אשה נאמנת מטעם ארכוסי הוי מרכסי אי אמרה טמאה אני לך דהא שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא עכ"ל. ויש לדקדק אמאי לא כתבו לעיל בריש אותו דיבור כשהביאו המשנה דנדרים ואינה נאמנת מטעם דחיישינן שמא נתנה עיניה באחר ומוקי לה התם בתובעת כתובתה למה לא כתבו מיד וכן נראה דאם לא כן לא אמרינן דאינה נאמנת מטעם דנתנה עיני' באחר שכבר שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא אלא ש"מ דס"ל לתוספות דטעם של שויא אנפשה חתיכה דאיסורא לא מהני רק במקום דאיכא רגלים לדבר דומיא דההיא מעשה דאורכס הוי מרכסא דחזו דנואף הוה ערק מביתה אבל בענין אחר לא א"כ בנד"ד דליכא רגלים בדבר שהאמת אתם דהתם היו רגלים לדבר שדבריה אמת אבל הכא אע"ג דיש מקצת עדות מפסולי עדות שעשתה דברים מכוערים מ"מ מאחר דלא מהני עדותן אלא ע"י האמנת הבעל ועל זה ליכא רגלים לדבר שהאמת אתם שמאמינים כי אפשר לחוש שישקר א"כ פשיטא דאין לומר כבר שויא נפשי' חתיכה דאיסורא ולאוסרה עליו מ"מ נלכד בחרם ר"ג כמו שכתב הג"ה דלעיל מאחר שגורם שתאסור עליו מ"מ נראה דלאו כל כמיני' לאסרה עליו כלל וכופים אותו לשמש עמה לקיים ענתה עמה וכן הוא בהדיא בתשובת מרדכי דקידושין פ"ה בשם ר"ש דלאחר תקנת הגאונים כופין אותו לשמש עמה ואפי' למי שלבו נוקפו ולומר שלא להאכיל לאדם דבר האסור לו עכ"ל ומה לי לדמות דברים מלבנו מאחר שמצינו כל דין נד"ד מבואר בתשובת הרשב"א סימן רל"ז) בתשובות שהאריך הרבה בראיות ואני אקצר דבריו ואביא לשונו בקצרה וז"ל אמרת ראובן נשא אשה והיתה שנאה וקטטה קדומה בינו ובין אביה ועכשיו מצא מקום לנקום נקמתו ממנה ויצא קול שנתן עיניו באחרת כו' עד לשם לה עלילות דברים פעם בטענת גניבה פעם בטענת מומין פעם שראוה מדברת עם פריץ א' ובמקום רואין ופעם שא"ל אותו פריץ שהשחית דרכו עמה ואומר שהוא מאמינו וכשהיה מהפך טענותיו בב"ד גערתם בו ואמר כי עוד אין לו טענה אחרת וכשראה שכל זה לא הועיל לו אומר שהוא עצמו ראה שזנתה. תשובה תחלה מה שהוא אומר שראה בעיניו שהוא יסוד כל הבנין והוא מה שראיתם אותו מרגיל קטטה עם האשה והוא מחזור לגרשה ומוציא עליה ש"ר ברוב ענין ונמצא במקצתן שקרן ולפיכך שוב אינו נאמן בכל מה שיטעון עליה שכך עונשו של בדאי שמחזיקים טענותיו כשקר וכמו שאמרו פ' האשה שלום קטט' בינה לבינו כו' ועוד דאפי' באיניש דעלמא אינו רואה כאן דבר שתאסר לבעל דמה שטען תחלה שראוה מדברת עם הפריץ אינה זה אסור לבעל חדא שלא דבר עמה בסתר ולא עוד אלא אפילו דבר עמה בסתר אינה נאסרת עליו כו' עד ואעפ"י שהעיז רשע בפניו ואמר שהשחית דרכו עמה אינו נאמן ואפי' היה עד כשר והעיד עליה שזנתה אינו נאמן דאין דבר שבערוה פחות משנים וכ"ש זה שהעיז פניו והעיד על עצמו שהוא רשע שאינו נאמן ואפי' העיד הוא ואחד עמו כאיניש דעלמא לפי שהוא חשוד על עדות