שארית יוסף קסה

עשן צווייא ער לייא פיש אונ' איין וויין זויף מיט אננדר דא בין איך גנגן אונ' האב אן גיקלאפט אונ' העט גערן מיט געשן דא האבן זיא מיך ניט וועלן איין לאשן איך האב גיהערט אשתו מיט פב"פ רידן. עוד העיד בכתב ידו וז"ל איך בין היים גנגן דוא איז אשתו בייא פב"פ אונטר דער טיר גשטנדן אין דער פינשטר אונ' האט איר ברוינין טשמליטן פעלצל אום גיהט אונ' אים אונטר העמד אלזו בין איך דער שראקן אונ' האב מיך מצער גיוועזן אונ' האב עש מיינם ווייב גיזאגט אונ' דאז איז גיוועזן אונ' גיפערלך אום ה' אודר אום ו' אין דער נכט אונ' דאש זאג איך אויף מיין חלק עולם הבא איך וויל עש אונטר פנים זאגן אונד גלייך פר דעם בעל דבר אונ' וואו מן וויל עז איז אייטל אמת נאם שלמה בן אליעזר הלוי עכ"ל העדות שהביא בעל האשה לפנינו ולא הגיד דבר בפני ב"ד רק כך היה כתב בכתב יד הנ"ל. ואומר דפשוט הוא דאין בב' דברים הראשונים שהגיד שום ממשות דאפי' דבר מכוער או יחוד לא הוה מאחר שראוה הולכת עם אשה אחרת ועם הנחשד בדרך שרבים בוקעים בו וזה לא מקרי יחוד שהרי למדו בכ"מ שספק טומאה בר"ה טהור מסוטה דכתיב בה ונסתרה דווקא וזה לאו סתירה מיקרי. ואף מעשה הב' שאמרה לו אשה שסגורים ביחד ושמעה שדברה עם הנחשד גם זה אין בו ממש דאפשר שגם אחרים היו עמהם בחדר שלא היה יחוד ואף אם היה כעדות זו שנתיחדה מ"מ אינו כלום דהא אין אוסרים על היחוד כמו שכתב התו' פר' ב' דכתובות ופרק אין מעמידין דאם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה וכן כתב הרא"ש בתשובה כלל ל"ב (סי' ז') והאריך בתרומת הדשן (סי' רמ"ב) ולכן פשוט שאין בדברי עדות זו שום ממשות אך בעדות הג' צריך דיקדוק כי אותו עדות דבר מכוער מאחר שהעיד שראה אותה עומדת ביחד אצל הנחשד באופל לילה בחצות הלילה שהרי כתב הרמב"ם פ' כ"ד דאישות וז"ל היוצאה משום ש"ר כיצד כגון כו' עד או שהיו יוצאים ממקום אופל כו' וכן הוא בירו' וכתב מהרי"ק שורש קל"ה וז"ל ולדון איזה דבר נקרא דומה לאותה דברים המכוערים הנזכרים בתלמוד בבלי וירושלמי הלא אין זה תלוי אלא בשיקול דעת הדיין ועל כיוצא בזו אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואים כו' וא"כ אם האמת כן כאשר הגיד היה הדבר מכוער ביותר. מ"מ נ"ל שגם בעדות זה אין בו ממש מב' טעמים חדא דהא עד זו לא העיד דבריו בפני ב"ד רק שלח עדותו בכתב ידו לב"ד וזה אינו כלום וראייה מהא דפי' רש"י בפי' החומש והביאו התוספות פ"ב דכתובות וכו' מפיהם ולא מפי כתבם שלא ישלח בכתב עדותו לב"ד וכן פסק ר"ם פ"ג דהלכות עדיות ואפי' לפי דברי ר"ת שפירוש דמהני עדות כזו כמו שכתבו התו' פ"ב דכתובות בשמו היינו דווקא בדיני ממונות אבל בעידי נפשות לא כמו שכתב הג"ה אשר"י פ"ב דכתובות וכן הוא במרדכי ריש פ' ד' אחין וכבר ביררתי לעיל שנד"ד לענין עדות הוא כדיני נפשות ותו דאף ר"ת לא אמר אלא כשנחקר עדותו בב"ד ע"פ אותו הכתב כגון ששלחו לב"ד מרחוק וגם העד יודע כמו שכתב בכתב אבל בנד"ד שקודם שנחקור עדותו בב"ד חזר העד בעדותו והעיד לפני ב"ד שכל מה שענה תחלה הוא שוא וכזב ולא עשה אלא כדי שיחזיר לו יהושע משכנותיו כמבואר לעיל פשיטא שאין בעדות זו ממש דהא בשעה שבא לפני ב"ד כתב ידו כבר בטלו ופשיטא דאין בו ממש דלא עדיף מאלו שמענו דבריו הראשונים מפיו דיוכל לחזור בו כל זמן שלא הגיד בב"ד כדאיתא פ' שבועות העדות אם לא יגיד ונשא עונו לא אמרתי לך אלא במקום