שארית יוסף קס

כגון דרישה וחקירה או עדות שלא בפניו דמן התורה בעינן בתרוייהו רק חכמים הקילו לענין ממון פשיטא דמדמינן לענין נפשות ומההיא עובדא דינאי ש"מ ג"כ דאפי' במקום אלם לא מגבינן עדות שלא בפניו בדיני נפשות דאין לך אלם גדול מינאי מלכא דהוה מלך וקטל רבנן כולהו כמוזכר בקידושין ואפ"ה לא רצו לגבות שלא בפניו וה"ה כאן בנד"ד ותו דאף אם היה דינו לגבות שלא בפני אלם מ"מ עדות בניו ובנותיו לא אמרינן דמתיראין מן האלם דהא אמרינן פ' חזקת הבתים דלגזלן אין לו חזקה דמיראין לפניו למחות ולבנו יש לו חזקה ואין לחלק דווקא התם דאין המחאה מזקת אלא לבן ולא שייך בה האלם מידי אבל בעדות כזו מתיראין מן האלם דהא זהו פגם לכל המשפחה ולכך יראים מן האלם דאל"כ אין לדבר סוף דאין לך משפחה שאין בה אנסין וכדומה לזו לכן נראה דאף אם היו דברי פלוני כנים שאמר שלא היה יכול לגבות עדותו בפניה מפני אלמותו של אביה מ"מ בתו לא הפסידה זכותה משום אביה. ועוד דברור לנו שבזמן שנגבה עדות זו היה צד פלוני המושלים וראשי פראג והיו יכולין לגבות עדותן לפניה ותו שהרי הראה לנו אביה שטר חתם מתלתא גברי מהימני דהיינו מהרר"י שטערונבורג ור' יעקב רוידניץ ורבי מאיר בערן שהתרו בפני פלוני הנ"ל שאם יש לו עדות שיוגבו בפניהם הם רוצים לישב בב"ד ולא יגורו מפני איש ומדלא עשה זאת נראה דאין מקום לטענותו שגבה עדותו שלא בפניה מחמת אלמותו של אביה. ועוד נראה מאחר שהיה יכול לגבות עדותו לפניה לפני הב"ד הנ"ל ולא רצה א"כ הוי כאלו בא לגבות עדותו שלא בפניה לכתחלה וזה היה אסור לכ"ע דאף ריב"ן לא מכשיר אלא בדיעבד וזהו לא איקרי דיעבד מאחר שהיה יכול לתקן קודם שבאה לב"ד זה נראה פשיטא וכ"ש כאן יהא כדיני נפשות ופסול לגמרי כמו שהוכחתי מעובדא דינאי מלכא. וא"ל שהרי מצינו הרבה פוסקים דס"ל דתצא בקלא דלא פסיק בעידי דבר מכוער אע"ג דלא הוגבה העדות כלל בב"ד דכ"ש במקום שהועד בב"ד אף שלא בפני' לא דמי כלל לכאן דהתם לא ס"ל דתצא משום העדים שהעידו אלא משום הקול דחוששין לו וכאן אין הקול כלום כמו שיתבאר לקמן בעזה"י א"כ פשיטא דאף משום העדים אין לאסרה מאחר שהוגבה שלא בפניה כדמשמע בתשובת הרא"ש דלעיל ואפשר שאף שם אין מוציאים אותה אלא א"כ עידי דבר מכוער העידו לפני ב"ד בפניה דבריהם וע"י זנות יצא לה זה הקול שזנתה ואע"ג דלקול דקידושין לא בעינן אלא שיעידו תרי ששמעו מתרי והלכו למדינת הים כדאיתא פ' המגרש מ"מ בכאן אין לחוש להוציאה מבעלה דלא חששו לקול בתר נשואין כמו שחששו לקול קודם נשואין וזה ברור. מיהא בממון היכא דלא אפשר או אפי' היכא דאפשר בדיעבד לדעת ריב"ן כשר מטעם שאמרו לענין דרישה וחקירה שנ' משפט אחד יהיה לכם מפני מה אמרו בדיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין ומהאי טעמא נמי אמרינן דדיני ממונות כשר שלא בפניו בדלא אפשר אבל לאסור אשה לבעלה כדיני נפשות דמיא דהא אמרי שילהי יבמות לענין דרישה וחקירה אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמיא ולאו דווקא אלא ה"ה אפי' שאר עדות אשה דהא הרא"ש בתשובה דלעיל הביאו לענין לאסור אשה לבעלה ואף ע"ג דהתוספות כתבו שילהי יבמות בשם ר"ח דהלכה דעידי נשים לא בעי דרישה וחקירה וכן פסק הרמב"ם סוף הלכות גירושין היינו משום דמשום עיגונא הקילו בה חכמים כמו שהקילו להאמין עד אחד שמעיד לאשה שמת בעלה אבל לאסור אשה לבעלה