שארית יוסף קנט

כוותייהו כדפסק הריף פ"ב דעירובין דראוי להורות כבתראי וכן נוטים מסקנת הרא"ש פ"ב דיבמות ואעפ"י שלא ראו הדברים כאחד מ"מ עדותן מצטרפת כמו שפסק המרדכי בשם מוהר"ם פ"ב דיבמות ואע"ג דכיעור דחזא האי לא חזא האי והביא שם ראיה מן הירושלמי כ"ש כאן דמצטרפות עדותן שהעידו שראו כיעור אחד מכל מקום ענין נד"ד עדים אלו אין בהם ממש מכמה טעמים. טעם הראשון שהוגבהו שלא כדין שלא בפניה ואיתא בתשובת הרא"ש כלל מ"ו סימן א' וז"ל תחלה אני כותב שלא כהוגן עשו שקבלו העדות שלא בפני האשה ושלא בפני בעלה ויבא בעל השור ויעמוד על שורו אמר רחמנא. ועוד היה ראוי שעדות זו תתקבל בפני גדולי ישראל הבקיאים בדרישה וחקירה שידרשו ויחקרו היטב שלא לאסור אשה על בעלה כדאיתא שילהי יבמות כו' עד ולאסור אשה על בעלה הכל מודים דבעינן דרישה וחקירה לקבל עדות בפני בעל דין ולפני גדולי ישראל שיודעים לחקור ולדרוש ולא להסתיר עצה במחשכים ולהוציא לעז על האשה תחת בעלה ואף בעדות ממון הקל כתב ר"י שאם קבלו העדות שלא בפניו אינו עדות לדין על פיו כו' וראוי להעניש כל מי שהיה באותו וועד לקבל עדות של לעז ופגם על אשה יושבת תחת בעלה שלא בפניה והנני כותב על ענין העדות אם היה בפני בעל דין כו' משמע דבכה"ג שלא היה בפניה לא היה דן עליו כלל דלא הוה עדות וכן פסק הטור ח"מ סימן כ"ח דעדות שלא בפניו אין דנין על פיו וכן פסק הרא"ש בתשובה כלל מ"א (סי' ו') דהוה כאלו לא נתקבל כלל וכן הוא בנ"י פ' כיצד הרגל ופ' הגוזל בתרא וכתב דהוה כטעה בדבר משנה דחוזר וכן כתב במרדכי פרק שני דכתובות ופ' הגוזל בתרא דפסול ואף על גב דכתב שם המרדכי בשם ריב"ן להכשיר בדיעבד נראה דלענין הלכה יותר יש לסמוך אדברי הפוסלים דהוו רבים ובתראי ואף לדברי ריב"ן היינו דווקא לענין ממון הקל וכן מה שכתב מהר"ר איסרל בפסקיו דבמקום אלים דדחלין מיני' גובין לכתחלה עדות שלא בפניו היינו דווקא בענין ממון כמו שכתב שם בעצמו מטעם הפקר בית דין הפקר והכי דיינינן לאלמין ולכל חברין אבל לאפוקי אשה מבעלה בעדות שלא בפניה פשיטא דלא מהני כלל כדמשמע מתשובת הרא"ש דלעיל מאחר דבעי דרישה וחקירה כדיני נפשות כמו שכתב הרא"ש בתשובתו גם לענין קבלת עדות שלא בפניו הוה דינו כדיני נפשות ושם פשיטא דלא מהני עדות שלא בפניו דכתיב והועד בבעליו יבא בעל השור ויעמוד על שורו וראיה מפ"ב דסנהדרין עבדא דינאי מלכא קטל נפשא אמר להו שמעון בן שטח לחכמים תנו בו עיניכם ודנוהו שלחו ליה עבדיך קטל נפשא שדרי ליה שלחו תא אנת נמי להכא והועד בבעליו אמרה תורה יבא בעל השור כו' ואי הוה עדות שלא בפניו כשר בדיעבד לדיני נפשות לא הוו שלחו לינאי תא את דאיכא עשה דשום תשים עליך מלך ומהאי טעמא דקדק ריב"ן שעדות שלא בפניו כשר בדיעבד מדכשר לכתחלה במקום דאי אפשר מקבלין שלא בפניו היכא דהיו עדים חולים או הולכים למדינת הים כדאיתא פ' הגוזל וא"כ מדשלחו לינאי בודאי ש"מ דמן התורה כל עדות בעי בפניו ואפי' בדיעבד פסול. ואין להקשות דמוהר"ם בתשובה והיא במרדכי פ"ב דיבמות מדמה ענין עדות אשה לענין עדות ממון לענין צירוף העדות כדאיתא התם ואע"ג דלענין נפשות לא מצטרף עדות מיוחדת כדאיתא פ"ק דמכות שאני התם דכתיבי קראי דכתיב לא יומת ע"פ עד א' ומוקי לה התם אמה דקאי לענין עדות מיוחדת והתם דווקא לא יומת כתוב אבל לענין שאר דברים