שארית יוסף קנח

פון איר גיזעהן דא שפראך ער איך האב נישט מין גיזעהן ווידר איין מאל איז זיא גילעגן אין איינם בית החורף אויף דער בנק אונ' פלו' בר פלו' איז אים חדר גיוועזן זונשט האב איך נישט גיזעהן אבר איך גלויב וואול דז זיא איז טמא גיווארן דען מן האט מיר אזו פיל גזאגט דא האבן מיר אין גיפרעגט פון וועם ערש גיהערט האט. דוא האט ער גישפראכן ער ווישט עז ניט מן וואורד עש וואול אין זיין עדות זעהן אויך העט ער אירנט אנדרש מין עדים ער ווישט איצונדר ניט וועם עכ"ל טענותו. ואבי אשתו השיב מצד בתו שכולו שקר רק שהיה לו קטט עמו בעבור ממון ועל ידי זו נתגלגל הריב ביניהם וכדי להתנקם פירש ממנה והביא פסק אחד שהעיד הסופר מק"ק פראג שנפסק להם על עסק קטט שביניהם כתקנות קהלות שו"ם וכן העיד איש א' בפני ב"ד שזוכר שהיה להם קטט ביחד בעבור ממון בפני הראשים אבל לא שמע שפלוני הנ"ל נתן אשמה לבתו והאריכו עוד בטענותיהם אין צריך ברוב דבריהם אלא בעיקר מה שכתבתי ובתוך זמן פרידת פלו' מאשתו יצא קול זנות על אשתו לא ידעינן אם אויבים הוציאו או לא וטען פלוני שהוא מאמין לדברי העדים והקול שנטמאתה והאריך הרבה בטענותיו גם הראה לנו עדים הוגבו בב"ד של הדיוטות ממש שלא בפניה וב' עדים העידו עליה שכל אחד ראה ששכב הנחשד עליה כדרך המנאפים אך לא ראו הדבר ביחד רק העידו בפני אותו ב"ד שראה כל אחד הדבר בפני עצמו וז"ל העד הראשון איך האב גיזעהן מיט מיין אויגן דז דער פלוני איז גישפרונגן פין איר איך העט גימיינט עש ווער איין גויה גיוועסט זא זאך איך פלוני' כו' עוד העיד וז"ל איך האב זיא גיפונדן בייא איר אויף דער באנק ממש בעו"ה דז מעשה אויף איין אננדר גילעגן אונ' דער נאך אבר איין מאל עכ"ל העד הא'. וז"ל העד הב' זא האב איך זיא גיפונדן בייד' בייא אייננדר פלוני אונד פלונית גיזעהן בעו"ה ליגן דען פלוני אויף פלונית אויף דער ערדן. ועוד העידו אחרים אך זה עיקר העדות לכן אבאר בעזה"י דינם של עדות זו תחלה ואחר כך אבאר דין שאר העדיות שהועדו: תשובה נראה פשוט דאלו העידו עדים כשרים בפני ב"ד כשר בפני בעל דין עדות כזו פשוט הוא דהיה מוציאים אותה מבעלה אעדות זו כ"ש שהפסידה כתובתה וראיה לדבר שהרי אף לענין שנהרגין עליו לא בעינן כמכחול בשפופרת רק כדרך המנאפים כדפסקינן סוף פ"ק דמכות ואע"פ שפי' שם רש"י וז"ל משיראו כדרך המנאפים משינהגו עניין ניאוף ששוכבים בקירוב בשר ונוהגין בדרך תשמיש וכאן לא העידו רק ששכבו זו על זו ואפשר שבבגדיהם קאמרי ולא מיקרי בכך דרך המנאפים וכן דחק בתשובת דמוהר"ם במעשה דההוא כהן ששמע אחר הכותל נשימת אשתו ודחק עצמו מאוד שלא לאסור אשה על בעלה מ"מ לא גרע מדבר מכוער פ"ב דיבמות דאמרינן דתצא ופירושו דתצא מן הבעל לדעת ר"ת ורש"י והשאלתות כמו שהאריכו התו' שם וכן פסק שם המרדכי בשם מהר"ם וכתב שם בשם הר"ם מאחר שדברי השאלתות מיושרים מי יחלוק עליהם להקל ועוד שכל דבריהם דברי קבלה ואע"ג דהרי"ף והרמב"ם פכ"ד דאישות פסקו דאין להוציאה מבעלה אלא בעידי טומאה ולא בעידי כיעור וכן כתב הרשב"א בתשובה וכן כתב נימוקי יוסף פ"ב דיבמות וכן דעת הר"אה והריטב"א וכתב הרא"ש בתשובה כלל ל"ב דכן ראוי להורות מ"מ נראה מאחר שהר"ם כתב שאין להקל ולזה נוטה דברי הטור באבן העזר סי' י"א אין להקל דאנן בתראי והלכתא