שארית יוסף קנו

כתב בפי' מעיין מטהר בכל שהוא הכל לפי מה שהוא אדם וכלים לפי מה שיכולין להתכסות בבת אחת כלים אפי' בפחות מרביעית ותינוק אפי' פחות מארבעים סאה וכן כתב הר"ר יצחק מווינא באור זרוע הלכה למעשה כו'. מ"מ הרי כתב לתינוק ולא לגדול. ועוד הרי הטור יו"ד (סימן ר"א) כתב וזה לשונו ואף אם תטבול במעיין צריך מ' סאה אע"ג דמעיין מטהר בכל שהוא דווקא לכלים אבל לאדם אפי' קטן שכל גופו מתכסה בהן בפחות ממ' סאה אין טבילה עולה בו אלא א"כ יהא מ' סאה והרמב"ם והראב"ד כתבו דאף אדם מיטהר במעיין בכל שהוא. ור"י כתב כסברא ראשונה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל וגם המרדכי הביא הר"ם דפליג על ר' שמחה וכתב שאמנם לטבול אדם צריך במעיין מ' סאה א"כ הואיל ור"י והרא"ש שהם בתראי והר"ם פליג והם בתראי ומחמירים מי יעלה על דעתו להקל אבל נדון דידן הוא מ' סאה שהרי שיעור מ' סאה כתב המרדכי פ' הזהב בשם ר"ת דהוה אמה על אמה ברום ג' אמות והנה בכאן ב' אמות והבית הזה במורום ב' אמות בשיעור אמה על אמה מלבד הרביעית שבאורך ורחבה אמה וחצי הוה אותו החצי אמה באורך ב' אמות ג"כ אמה לרום הוה אמה על אמה ברום ג' אמות וישאר הרביעי באורך אמה וחצי מותר על מ' סאה ואם כן היתר גמור וק"ל. נאם הצעיר יוסף כהן: עז) שאלה ממדינת רוסיא ראובן שלח את שמעון בעסקיו ובדרך נתפס על ידי קידרים אם ראובן חייב לפדותו אם לא: תשובה בהיות שהשואל לא פירוש השאילה צריכין אנו לבאר כל חילוקי הדין במרדכי פרק הפועלים הביא תשובת הר"ם וזה לשונו האב ששלח את בנו בשליחות ונתפס ואין לו לבן לפדות את עצמו האב חייב לפדותו אי אית ליה לאב כו' אבל יתר מדמיו לא שאין פודין כו' אבל היכא דיש לו לבן צריך עיון כו' אמנם זה פשוט כשאין לבן האב חייב לפדותו עד כאן לשונו. והנה יש להסתפק בדעת הר"ם אם טעם החיוב משום שהוא שלוחו לכן חייב לפדות והוא הדין לאחר או כמו שמשמע לבסוף דמשמע מפני שהוא אביו וכן נסתפק הבית יוסף והמעיין במהרי"ק שורש קל"א וקנ"ה משמע משום שהוא אביו והנה יש להביא ראיה שהר"ם מיירי דווקא באביו שהאי כתב במרדכי בהגהות שניות (דבבא מציעא) וזה לשונו לפי שיטה זו נראה לי דאם ראובן הלך בשליחות בשכר ונתפס בדרך ונתפס בלא סיבת שמעון דאין שמעון חייב לפדותו אבל אם בחנם הלך בשליחתו חייב לפדותו דשאילה שייכה בגוף הבעלים ואף על גב דלא דמי ממש כו' עד מה לי חבל בממונו מה לי חבל בגופו עד כאן לשונו. הרי בהדיא שפסק שאינו חייב לפדותו אם כן על כרחינו צריכן אנו לומר דתשובה דפרק הפועלים מיירי באב דוקא אבל אחר לא מחייב לפדותו לפחות כשהוא מקבל שכר וכן כתב הרשב"א בתשובה ומהרי"ק מביא בשורש קל"א וקנ"ה וז"ל שליח שבא לידו נזק כו' והשיב אין השולח חייב בנזקי שליח ואפי' היה בחנם כל שכן אם השליח שכיר שהלך בשכירתו כדכתיב ואליו הוא נושא את נפשו כו' ועוד נראה דתשובת ר"ם דפרק הפועלים היה שליח בחנם שהרי כתב טעם אחד בשביל שגופו שאול ואם היה נותן לו שכר לא הוה גופו שאול אלא בחנם מיירי ולכך כתב שהאב חייב לפדות ואפילו הכי כשיש לו לבן צריך עיון א"כ נראה שבשכירות לכולי עלמא אין חיוב לפדות וגם אם בחנם ויש לו לשליח ג"כ איזה עסק בהליכה ג"כ פטור השולח כמו שכתב מהרי"ק וז"ל ודווקא שהלך בשליחתו לבד