שארית יוסף קנד

עג) שאלה בעל הבית שאוכל ושותה בסעודת מריעות אצל חבירו ובא זמן ועת להדליק נרות חנוכה היכן ידליק אצל הסעודה או צריך לילך לביתו להדליק: תשובה לפי הנראה זאת השאילה אינה צריכה פנים שהרי כתב בטור א"ח (סי' תרע"ז) וז"ל כתב א"א בתשובה בן האוכל אצל אביו או האוכל אצל חבירו ויש לו בית מיוחד לשינה צריך להדליק שכיון שיש לו בית מיוחד לשינה והעולם רואין אותו נכנסין ויוצא בו איכא חשדא אם אינו מדליק בו ואפי' לדידן שאנו מדליקין בפנים ומסתמא בני חצר יודעים שאוכל במקום אחר מ"מ איכא חשד כי השכנים כו' עכ"ל. הרי בהדיא אף כי אוכל אצל אביו תמיד צריך להדליק במקום שלן ואף כי י"ל שהרא"ש מיירי כשאינו רוצה להדליק כלל ורוצה לסמוך על אביו מ"מ שמעינן דעיקר הדלקת נרות חנוכה אינו הולך אחר מקום אכילה אלא אחר מקום לינה. ועוד י"ל שזאת השאילה היכא שאוכל בקביעות במקום א' דומיא דבן אצל אב אבל כשאינו אוכל רק פעם אחת י"ל שלא עלה על דעת השואל כלל כנד"ד והראיה שהרי בהגהות של מנהגי מהר"ר אייזק מטירנא כתב ודווקא במקום לינה מדליק ולא במקום אכילה א"ח ומהר"י ווייל הרי שכתב במקום לינה ולא במקום אכילה דמשמע אפי' אוכל בקביעות במקום א' מ"מ לינה עיקר כ"ש כשאינו אוכל רק פעם שמקום לינה עיקר ואף כי אנו שדירתינו מקום אכילה בבית החורף ומקום הלינה בחדר אחר מ"מ זה ידוע כי כולנו מדליקים בבית החורף במקום שאנו אוכלין וידוע שכל א' יש לו בקרוב תיכף אצל מקום אכילה מקום לינה מקרי ההדלקה מקום לינה אבל לא במקום שאוכל במקרה פעם אחת או אפי' גם אכל בקביעות והליכת המקום אחר במקום רחוק ממקום אכילה ודווקא אכסנאי שמדליקין עליו בביתו מותר. וגם אכסנאי אם הוא במקום שאין יהודים בעיר ואינו רואה נרות חנוכה צריך להדליק אף כי מדליקין עליו בביתו כי צריך שיעלה לו זכרון לנס ולפרסמו ולכן החמיר שיעשה אדם שלא יחשדוהו אפילו שכיניו וק"ל, נאם הצעיר יוסף כהן: עד) שאלה ראובן שכתב בתנאים בק"ס שרוצה ליתן לבתו שטר שיהא משמעתו כחח"ז קודם החופה ואי אפשר להקנותה אלא שיכתוב שחייב לה סך מה והברירה ביד הבנים אם ליתן לבת הסך או חח"ז פשוט וכשבא לכתוב הסך אינו רוצה לכתוב אלא סך הנהוג ברוב שח"ז אלף זהובים והבת טוענת שאביה עשיר גדול כי בחצי ח"ז יגיע לה הרבה יותר והוא כתב לה ליתן שח"ז וזה לא יבא לחצי זכר וכמה פעמים נשאלתי על זה: תשובה נ"ל פשוט שצריך לכתוב באופן שיבא לה שח"ז ולא סך אלף זהובי' רק סך גדול כדי שודאי לא יבא לה סך גדול כזה משח"ז ואז מקוים הק"ס שקבל עליו ליתן שח"ז ולולי זה לא קיים ק"ס שלו וידוע אף שרגילין הסופרים לכתוב רק אלף אדומים הוא מפני שלסתם אדם הוא די ויותר מדאי שהכונה שלא נכתב בדווקא הסך רק שיקנה השח"ז וא"כ בעשיר צריך ג"כ שיכתוב סך גדול באופן שיקנה ויבא לו שטר כחצי חלק זכר וכתובה תוכיח שהמנהג לכתוב ד' מאות לבתולה וב' מאות לאלמנה ואעפ"כ כשהם עשירים כותבין כתובה גדולה ולא אמרינן אדעתא דסתם כתובה קיבל ק"ס כי אין לומר הואיל והנהיגו הסופרים לכתוב אלף זהו' נאמר שאדעתא דהכי קבל ק"ס דהיכא אמרינן הכי