שארית יוסף קלד

על קורות תלויים בשלשלת של ברזל כדי לסלק הנסרים ההם בעת נקיות המקוה רק שהנסרים מחוברים יחד כשלחן וידוע שאין לעמוד על דבר המקבל טומאה ולטבול ע"כ עיקר השאילה והאריך בשאילה לבאר מה מקבל טומאה מדרס ומה אינו מטמא: תשובה אהו' נ"ל בקיצור באפס פנאי כי הנסרים הללו שלא נעשו רק לעמוד עליהם במים ולטבול אינם ראויים ליטמא במדרס ולכן מותר לעמוד עליהם בשעת טבילה והראיה שכתב המיימוני פ"ג מהלכות כלים וז"ל כלי עץ העשוין לנחת אינו מטמא מדרס ולפי הנראה נסרים הללו שבמקוה עשוין להיות שם לעולם והיינו לנחת וא"כ ק"ו ומה כלי שלפי הנר' סתם כלים מקבלין טומאה מ"מ הואיל ועשוין לנחת אינם מקבלין טומאה כ"ש נסרים הפשוטים שעשוין לנחת שאינם מקבלים טומאה. ועוד נ"ל ראייה שאין הנסרים הללו שבמי המקוה שעומדין עליהם שאינם מקבלים טומאה שכתב עוד המיימוני פ"ד מהלכות כלים וז"ל ג' מדות בכלי עץ שאינם עשוים לקבלה כל כלי עץ העשוין לתשמיש אדם לבד כגון הסולם טהורה ואינו מקבל טומאה ולא ריבוהו לטומאה חז"ל כו' והנה נדון דידן ר"ל הנסרים האלו עשויים להיות שם לעולם ולא נעשה אלא לתשמיש אדם בלבד מכל הני משמע שאין נסרים הללו מקבלים טומאת מדרס. ועוד ראיה קצת שיש נסרים בענין מה שאינם מקבלין טומאה שהרי הרשב"א כתב וז"ל אין טובלין בכלים ולא גבי נסרים הראוים למדרס הרי שמפרש דווקא נסרים הראוים למדרס משמע שיש נסרים שאינם ראוים למדרס ויכול לעמוד עליהם לטבול ואילו אינם מטמאין מדרס הנלע"ד כתבתי. נאם הצעיר יוסף כהן: סא) שאלה ראובן היה לו משכון מגוי והמשכן נתן לו הגוי חתום בארגז ליתן ריבית וראובן בא לשמעון ואמר תכשיטים ממושכנים בארגז זו הלוה לי עליהם בריבית כי המשכון ממושכן לי מגוי ונעשה ג"כ ערב בעד הקרן והריבית כי שמעון לא ידע מה בתוכו וכן עשה שמעון והלוה לו עליו וראובן נתן לו ריבית מה שהגיע מזמן לזמן ומת שמעון ואח"כ נתן ראובן עוד ריבית ליורשי שמעון מקצת קטנים ומקצת גדולים. ומה שהגיע אחר מות שמעון עד שעת הפדייה ובשעת הפדייה עשו חשבון ונתנו הקרן והריבית ליורשי שמעון ופתחו הארגז והחותם במעמד כולם ולא נמצא לשם כלום וראובן טוען שמא אתה פתחת ולקחת ואח"כ חתמת ע"י איזה ערמה ושמעון טוען כמו שנתת לי בחותם כך החזרתי לך מה לעשות הן בקרן הן בריבית עכ"לה: תשובה הנה ריבית שלקחו היורשים לאחר מיתת אביהם פשיטא שחייבים להחזיר כי מה שנתנו הריבית היה בהיתר והטעם שהמלוה קנה משכון של גוי ומכרה להם ועכשיו שאין משכון איך יתנו ריבית על הלואה שהלוה להם וכן פשוט שיורשים הגדולים חייבים להחזיר וגם היתומים הקטנים אף על פי שכתב הרשב"א והב"י מביאו שפטורים מכל מקום הלא כתב המרדכי בהגהות קידושין בשם מהר"ם אפטרופוס שהלוה מעות יתומים בריבית וכן גבאי צדקה כו' צריכים להחזיר ועוד כתב הב"י בטור י"ד (סי' ק"ס) ולענין אם גבה האפטרופוס הריבית ונתנו להם כתב בספר התרומה בח"ג שחוזר הלוה ומוציא ממנו והוא מוציא מיתומים. ואף ע"ג שרשב"א פליג מכל מקום הרי מרדכי בשם מהר"ם וספר התרומה רבים כנגדו ועוד שי"ל שהרשב"א