שארית יוסף קכה

וגם מביאים ראיה מתשובת של הר"ר יוסף שפסק בין אב ליבם שהיבם זוכה ונתן הטעם שמא היה מיבם ומאותה תשובה דקדק מהרי"ק שאין הטעם רק מפני שמא היה מיבם לכן הוא בחזקתו אבל אנו דעבדינן כמרדכי וכופין בזמן הזה ולריצב"א לפחות כופין כשיש לו ליבם אשה אחרת אם כן לא הוי כולי האי בחזקת היבם רק בחזקת האשה. ומ"מ לא רצה מהרי"ק לסמוך על דעתו מכל וכל ופסק שלפחות אין להוציא ממון מה שהוא ביד יורשי האשה וגם לא להוציא מהיבם מה שבידו ומה שהוא ביד שליש יחלוקו ובפרט שגם רבים סבירא להו דיחלוקו כרש"י אפי' מימים קדמונים אף שלא כפו לחלוץ. וכל הנ"ל אנו מדברים בנכסי צאן ברזל דהיינו הכתובה שנכתבה שהעיקר מהנדן. אבל אם ירשה האשה איזה ירושה הוו נכסי מלוג אפשר שישתנה הדין שהרי ב"ה אומר נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב והיינו נכסי מלוג. נאם הצעיר יוסף כהן: נא) נשאלתי על יחידים שיש להם בבית הכנסת ספר תורה וכלי כסף השייך לספר תורה כגון טס כסף וכפתורים ומתו ועתה הבנים רוצים ליקח לעצמם באשר שם אביהם נקרא עליהם איך שאביהם הביאום לב"ה והק"ק טוענים שאביהם הניחום בב"ה שיהא שם לעולם: תשובה אף כי השאילה באה על ספר תורה ועל כלי כסף יחד מ"מ נ"ל שבדין הם חלוקים. כי ספר תורה שדרך ומנהג העולם להניח בבית הכנסת וידוע ששם האב נקרא על הספר תורה א"כ מי יוציא מחזקת האב כי מה שהניח הספר תורה לשם אין ראיה שהיא של הק"ק כי בזמנים אלו עקר כתיבת ס"ת להניח לקרות הספר תורה ברבים וגם קדושתה גדולה ואין ראוי בכל מקום להניח ספר תורה ולכן אין ראיה כי אף שהניחוהו לשם בב"ה אין ראיה שהקדישוה. אבל כלי כסף אין מנהג להניחו בבית הכנסת ובאם לא הקדישוהו לא היו מניחין אותה בב"ה רק היו משתמשין בבית הכנסת בשעת הצורך ואחר כך היו לוקחין לביתם וכתב מהרי"ק בשורש קס"א שכלי כסף הנ"ל שהניחוה שם הם בחזקת הק"ק וגבי ספר תורה כתב שורש ע' שהוא בחזקת הבעל אשר שמו נקרא עליו ר"ל על מי שאומרים זאת ספר תורה של פלוני מטעם הנ"ל. ומאריך שם בענין מי ראוי להעיד כי בני העיר נוגעין בעדות אם לא יסתלקו וגם שיהא שם ג"כ ספר תורה אחרת וכן כתב הטור (סי' ל"ו) שכולם נוגעין בעדות וסברותיו נכונים מתיישבים על הלב. וגם במה שחילק בין כסף לספר תורה סברא נכונה הוא כי קשה להוציא דבר מחזקת בעליו אם לא בהוכחה מבוררת. הארכתי בדין ספר תורה כי שמעתי שרב אחד פסק גם בספר תורה שהיא של הקדש לכן הוצרכתי להביא ראיה ולהאריך בראיה ובטעמים דלא כוותי' כנ"ל נאם הצעיר יוסף כהן: נב) שאלה מק"ק פראג וקעלן על אשה שמתה תוך שנה ראשונה של נישואיה שחוזר הנדן כתקנת ר"ת ותקנות הקהילות אם נפלה לה לאשה ירושה באותה שנה ואח"כ מתה אי הוה דין הירושה כדין הנדן או לא. וגם נשאלתי אם יש חילוק בין ירושה מזומנים ובין ירושה חובות וגם נשאלתי אם יש חילוק בין בא לידו קודם שמתה ובין לא בא לידו כי בשאילה זו לא בא ליד הבעל ולא לידה. ע"כ השאילה: תשובה הנה אשיב על אחרון ראשון כי היא שאילה כללית על ירושת חובות נכסי מלוג אפילו אחר שנה או שנתיים