שארית יוסף קכב

כל החתיכות וטעמי כי על כרחיך אילו הפוסקים סבירא להו דמליחה בשאר ימות השנה אינו בששים כי סברי דמליחה אינו מפעפע ולכן פסקו כנ"ל. אבל אנן דסבירא לן כשערי דורא דמליחה מפעפע והיא בששים הן לחומרא כגון שכמה חתיכות נמלחו עם חלב ואין בהם ששים שכולן אסורים אף אותן שלא נגעו בחלב. וגם לקולא כגון אם יש בו ששים אז אין צריך קליפה אפילו אותן שנגעו בחלב כמו שפסק מהרא"י וזה לשונו כתב בשערי דורא ואני ראיתי רבותיי שמבטלין בששים וכן ראיתי מעשים הרבה פעמים וכן פסק ראב"ן כו' עד כאן לשון שערי דורא. וכתב עליו מהרא"י וכן קבלתי דהכי נהגינן לאסור במליחה בס' וגם לבטל בס' לח בעי קליפה אף על גב דרבוותא טובא פליגי דאזלינן בתרייהו ברוב דוכתין מכל מקום כאן תפוס עיקר לשוויה מליחה כבישול כו' עד כאן לשונו ואם כן הואיל וסבירא לן דבשאר ימות השנה בששים דבתר מהרא"י אזלינן אף לקולא כנ"ל אם כן על כרחינו צריכים אנו לאסור בפסח במשהו דבזה שוו כל הפוסקים שכל דבר שבשאר ימות השנה בששים בפסח במשהו. ובאם נתיר מליחה בפסח ונתיר גם כן בשאר ימות השנה בס' ולא לבעי קליפה כפסק שערי דורא ומהרא"י אם כן לא מצינו ידינו ורגלינו בבית המדרש דהוי תרי קולי דסתרי אהדדי דאם נאמר דמליחה אינו מפעפע מחתיכות לחתיכות א"כ לבעי חתיכה הנוגעת בחלב קליפה הואיל ושאר החתיכות אינה מסייעות לה. ואם נאמר שמסייעות לה דמפעפע אם כן אסורות שאר החתיכות בפסח הואיל ומפעפע בשאר ימות השנה בששים בפסח במשהו כנזכר למעלה ומטעם זה אסרתי כל החתיכות ורבים מבני החבורה לחמו עלי בזה לאמר ראה זה דבר חידש ואין לנו אלא מה שאסרו לנו קדמונינו בפירוש עד שבא לכאן כמהר"ר משה לנדא זקן א' מופלג בחכמה ועמד והעיד שהגאון מהר"ר יעקב מרגליות אסר כל החתיכות בנירנבורג וגם תלמיד אחד העיד כמו כן בשם מהר"ר שלמה ליברמנש ואז הוקבע הלכה כן פה קק"ק. נאם הצעיר יוסף כהן נשאלתי ממהר"ר בנימין ממדינת שלעזייא שלשה שאלות וזהו מה שהשבתי לו. מז) שלום לך שלום אתה אהובי סיני ועוקר הרים ריש מתיבתא כמהר"ר בנימן יזיי"א וכל אשר לך שלום. אהובי מכתב מעלת כבוד תורתך הגיעני ותוכו רצוף אהבה בשאילות שלשה הלכה למעשה והנה מה ידעתי ולא תדע ודעת מעלת כבוד תורתך רק כדי למטו לך שיבא מכשורי מכל מקום לאהבתך לא אמנע להודיע מה שנ"ל ואשיב על ראשון ראשון: ראשונה שנשחטו שתי אווזות שאילה וכשבא השוחט לכסות הדם מצא טבעת שלם על הארץ ולא הרגיש עד בואו לכסות ומעלת כבוד תורתך האריך במה שמצא כתוב שמנהגינו בכאן קק"ק לאסור אהובי לאו מר בר רב אשי חתום עליו כי באם היה מנהג קבועה היה לי ממנו גם כן ידיעה ולא מפיו אנו חיין וגם ההיתר שכתוב בשם מהרא"ה אינו בנמצא בשום ספר ישן והנה באגור נמצא כתוב שנמצא טבעת שלם על הסכין והכשירו בו נשי' דברינו לדקדק כי לפי הנראה כשנמצא על הסכין ראוי להכשירו כי מובן שנחתך בסכין ומה שהוא שלם לפי שנחתך על ידי גלגול הקנה אבל כשנמצא שלם על הארץ יש לחוש שהסכין פגע בתחילת שחיטה בטבעת והתיזו מן הגרגרת בפרט כאשר המנהג באווזים שאחד מחזיק בראש ומושך אליו הצואר ושוחט מושך ג"כ אליו והקנה נמתח ודק ובקל הסכין דוחה