שארית יוסף קיח

נתן הוצאות דמי שריפת עצים ושאר צרכי הבית ולפי החשבון נמצא שיש לו על בנו כמעט יותר ממה ששוה שליש של בנו והבן השיב לא כן אבי כי הוא בנה הבית עם אביו לפי בנין הקרקע וכל מה שהוציא האב הן הרבה הן מעט סליק את אביו לפי הבנין המגיע לחלקו וקודם שהוציא דבר מה היה מסולק ממנו לפי החשבון המגיע לו. וד' אמות אחרונות כתובים בפנקס על שם שניהם דהיינו על שם אב ובנו איך ששניהם קנו ביחד והקנין היה אחר בנין הבית וזה לשון המכירה איך שמכרו לאב ובן ד' אמות קרקע העומדת בסוף חצר של האב והבן ויוצא לתוך קרקע של אב ובנו והבן מראה שטר זה לראיה ברורה שבנה לחלקו עם אביו כי אם היה הדבר שהאב היה בונה כל הבית בלבד ובתנאי שיתן גם לבנו איזה סך קצוצה בעד חלק קרקע שלו לא היה קונה ד' אמות הנ"ל בשותפות בפרט שהקנין היה אחר בנין הבית כמשמעות בשטר שכתב בו ד' אמות בסוף מצרם כו'. ולפי שלא נתן הבן הוצאת לשריפת העצים הניח לאביו ליקח כל השכירות מהחדרים הנותרים כנ"ל. עוד השיב הבן באם היה ביניהם תנאי כנ"ל היה לו להראות שטר מכיר' או עדים כמו שהבן מראה שטרות על קרקע שלו. והאב השיב כי היה מאמין לבנו גם שטר מכירה אינו כדת אע"ג שכתוב בפנקס כי הוא לבד קנה ד' אמות הנ"ל והיה זה במעמד בנו והיו עדים כותבין על שם בנו עוד טען הבן ואמר כי פעם אחת שיעבד האב את הבית במאה זהובים ועשה הבן מחאה בפניו ואמר לעדים שלא לשעבד רק חלקו של בית ולא כולו והעדים אלו לא באו עדיין לפנינו כי אינם בביתם וגם אפשר שלא יזכרו מחאה זאת כמלתא דלא רמיא עליה דאינשי כי המחאה לא היתה רק לצורך שעה שלא לחתום אותו שיעבוד רק על חלקו של אב והנה נפלו הדיעות רבו כמו רבו ואין שקול דעת בין הצדדים יש אומרים ששניהם הוחזקו בו בשוה ומכח חזקה באו שניהם וא"כ הדין יחלוקו. וי"א הבן נקרא מוציא כי שם האב נקרא על הבית תמיד גם האב השכיר לבדו החדרי' הנ"ל ואם כן בחזקתו הם יושבין בו. ועוד שהבן תובע לאב אם כן צריך להיות מוחזק יותר מן הבן. ויש אומרים כל דאלים גבר. ומה לי לכתוב דעתי הקלושה בלא לצורך כי הסכמנו יחד לסמוך על דעת מורינו כ"ץ. ולעשות ככל אשר מעלת כבוד תורתך יורינו על כן אהובינו אל תעכב הדבר מלרשום כי הדבר נחוץ הוא פן יבא חס ושלום בפני ערכאות ונתחלל שם שמים בפרהסיא לכן אהובי מעלת כבוד תורתך יעשה זאת לשם שמים ולקיים אמונתינו הקדושה ולרשום הפסק על נייר וליתן אל יד אחי כמהר"ר משה י"ץ. והוא ישלח מלאכו כו' עכ"ל דייני ק"ק קעלין השואלים: תשובה בפרק חזקת הבתים מתניתין האומנין כו' אין להם חזקה כו' ולא לאב בנכסי הבן ולא לבן בנכסי אב. גמרא אמר רב יוסף אפי' חלקו רבה אמר חלקו לא כו' עד והלכתא חלקו לא כו' פרש"י חלקו שאין הבן סומך על שלחן אביו. חלקו לא פרש"י כלומר בחלקו ולא איירי מתניתין אלא כיון דחלקו יש להם חזקה זה על זה. והנה באם היה לאב איזה עדות או ראיה שהיה פעם אחת שלו אז היינו צריכים לדון אם היה חזקה של הבן חזקה הואיל והבן יכול להחזיק כנ' ומ"מ הואיל והיה דר האב אצלו אם מקרי חזקה או הואיל והיה לבן חדרים שהאב אין לו דרך עליהם והיה שייך לעיין בחילוק שבין פי' האלפ"ס ופי' איכ' דמפרשי' דמביא האלפ"ס והן התוספות על מעשה דשכוני גוואי הוינא בפ' חזקת הבתים. אבל עכשיו שאין לאב שום חזקה מקודם וידוע שהבן קנה שליש הקרקע אם כן