שארית יוסף קיז

מג) זאת לדעת שבא לפנינו כמר שמעון בר מנחם ואשתו מרת הענלי בת כמר שלמה ומרת הענלי טענה עליו מה שטענה ואינה רוצה להיות עמו בכפיפה והגידה איזה אמתלא ולא נתבררו טענותה. וקבלה עליה בחומר נח"ש שמה שהיא מסרבת בבעלה לא מחמת שום עצת אביה ואמה ושום אדם ולא מחמת שום תרמית שתהא מכוונת להוציא ממנו נדונייתה רק שאין דעתה יפה עמו ואין דעתה סובלתו ולא ראיתי שום צד לכוף אותה להיות עמו. ועתה דינה כמורדת מכל מה שהכניסה לנדוניה ויש בידה תחזיק בהן עד סך נדוניא וגם טבעת קידושין מפני שלא יאמרו כו' ואם יש בידה מותר תחזיר. וגם מוטל עליה שלא תבזבז ממה שיש בידה יתר מהראוי ושלא ליתן במתנה לשום אדם והבעל יורש אותה וגם אם יש לה שטר ח"ז לא תקרע ולא תחזיר לאביה ובכל דבר הגלוי ומפורסם שהוא בידה באלה זכות הבעל ישאר בתקפו ובגבורתו ואף אם אין בידה כדי נדונייתה מ"מ אין ליתן לה ממה שיש ביד אחרים וק"ו ממה שיש ביד הבעל אלא כל מה שיש ביד אחרים ינתן לבעל חוץ ממה שיש ביד אביה יכול לתפוש בשביל בתו עד נדוניית' ומאחר שהיא מורדת וקבלה עליה הדין ואינה רוצה לחזור אליו לדור תחתיו ורוצה לשבת ולהתעגן אין עוד לבעלה שום דין ולא לכובשה בשום מיני כפייה ויצאה באלה מתחת שבטו שלא לרדותה ולא לכוף אותה בשום מיני כפייה רק בדין ישראל אם יוולדו תביעות מכאן והלאה ולמען יהיה ביד שני הצדדים לראיה רשמתי אשר נראה לנו מה שמצאנו בפוסקים והעיקר מתוך הגהות מרדכי (דף תקמ"ח) ומתוך תשובות הרא"ש כלל מ"ג וכן בטור אבן העזר (סי' ע"ז) ומתוך תשובות מהרי"ו (סי' ך'): מד שאלה נשאלתי מדייני ק"ק קעלן וז"ל באתי לפני מכ"ת להשתחוות מרחוק בקידה והשתחויה בצירוף חביריי דיינים שבאו לפנינו שני שותפים האב ובנו שהיה להם שותפות בקרקע לאב שני שלישים ולבן שליש אחד והקרקע נבנת בין שניהם והבית נקרא תמיד על שם האב בלבד רק שיחידים יודעים דרך העברה שיש לבן חלק בו והיו דרים יחד האב והבן כל אחד לפי חלקו האב בשני חלקים והבן בחלק אחד ושניהם הוחזקו לה בענין זה כששה ושבעה שנים והיו בבית חדרים יותר ממה ששמשו בהן השותפים הנ"ל והוא כמו שני בתים שיש בו ב' בתי חורף וכיוצא בזה ואותן החדרים השכיר האב לאחרים ונטל השכירות לבד והוציא גם כן כל צרכי הבית בלבד ועתה תבע הבן את האב לאמר הנה הבית הזה יש לנו בשותפות כנ"ל ועד עתה היינו דרים ביחד כנ"ל והנחתי להשכיר החדרים האחרים ועתה צר לי המקום מלדור עמך בחדר אחד כי בירך ה' אותי בבנים ובנות גם יש לי עבדים ושפחות ורבים בני בית נתוספים לי שי' וצריך אני לחדר מיוחד והנה החדר שהשכרת כל הימים עד הנה אני אדור בו עם בני ביתי כי הוא לנגד השליש והחדר הגדול שהיינו דרים ביחד תדור בו אתה לבד ואם תשכר הזויות והחדר המשכב שהייתי שוכן בו תוכל לעשות סוף דבר האב יקח חדרים שני חלקים והבן חלק אחד רק שהבן רוצה לדור בפני עצמו והאב השיב לבנו אמת שליש בקרקע היתה שלך מלבד ד' אמות אחרונים מאותו שליש הם שלי כי קניתי אותן לעצמי ממי שקנית חלק קרקע שלך וא"כ יש לך שליש בקרקע פחות ד' אמות אורך בסופו גם בנין הבית כולו שלי הוא כי אני הוצאתי הכל וכל הבנין משלי הוא ועל תנאי זה בניתי הבית כי התנתי עמך ליתן בקרקע שלך כך וכך מעות ואדרבה יש לו תביעות על בנו שלא נתן לו שכירות כל השנים שהיה דר עמו בבית ולא